הרעלה בסטריכנין

"הכלבה התפרצה הביתה בריצה נואשת, כנראה בתקווה שנוכל לעזור לה", סיפר חייל, שהזעזוע ניכר היטב בקולו. "היא לא הייתה מסוגלת לעצור מרוב כאבים. היא חצתה את הבית במרוצה ויצאה מהדלת האחורית. לא ראינו אותה עוד בחיים. איך אני יכול לחנך את הילד שלי לחיים ערכיים, חיוביים, כשהוא רואה איך הרשויות מרעילות את חיות המחמד של התושבים באופן שיטתי?"

"לא אסכים עוד לגדל כלב בבית", הצהירה אם. "אינני מוכנה שילדי יעברו שוב חוויה איומה כזו, לחזור מבית הספר ולמצוא את הכלב האהוב שלנו גוסס, מורעל, על הדשא לפני הבית. זה היה מחריד."

– משפחות ישראליות שכלביהן הורעלו, בראיון לקלטת וידאו שהוכנה על ידי עמותת חי לפני שנים

להערכת גורם ממשלתי, מונפקות לוטרינריים רשותיים כ-30,000-40,000 גלולות סטריכנין בשנה, כאשר המינון המקובל להמתת כלב הנו שני כדורים. הרעל האכזרי המפוזר בתוך פיתיונות לאכילה מביא למותן בייסורים קשים של חיות מחמד וחיות משוטטות, ויעילותו אינה פגה גם לאחר שנים ארוכות. טיפול לקוי בפסולת הרעל ורשלנות של עובדים המשאירים בשטח פתיונות שלא נאכלו, גורמים למוות איטי וכואב של בעלי חיים נוספים.

רקע

מאז הקמתה בשנת 1984 פועלת עמותת חי להחלפת הסטריכנין המשמש להרעלות נרחבות של בעלי חיים בישראל בשיטות הומניות יותר. לצורך המתת חסד במכלאות של הרשויות המקומיות ייבאה העמותה לארץ חומר בשם סודיום פנטוברביטל. העמותה הציגה בפני בית המשפט העליון תצהירים של פתולוגים וטרינריים מכל רחבי העולם לפיהם השימוש ברעל אלפא כלורלוז (תרדמון) דמוי-הסטריכנין להרעלת חתולים אינו הומני, ועודדה וטרינרים מחו"ל לגנות את ההרעלות, בין היתר בכנס וטרינרי בין-לאומי שהתקיים בירושלים.

פעילות משותפת של "חי" ו"הכל חי" עם ממשלת ישראל

בעקבות הכנס שאורגן במשותף על ידי חי, הכל חי ומשרדי הבריאות, איכות הסביבה והחקלאות הישראליים ביולי 2003, הסכימו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להחליף את הרעלות הסטריכנין הגורמות למוות איטי וכואב של בעלי חיים במדיניות הומנית של לכידה והגבלת הריבוי הטבעי. זהו שיתוף הפעולה הראשון מסוגו בין השירותים הוטרינריים לבין ארגון וולונטרי למען בעלי חיים, במגמה לפעול יחד לשיפור היחס לבעלי החיים. קרא על הכנס שלנו.

אנא תרום לכנסים הבאים ולפעילות ההדרכה שלנו.