|
|
|
|
|
|
קמפיינים
|
|
שדולה למען בעלי חיים בכנסת סקירה כללית
|
|||||||||||
|
הצעת חוק לאיסור הימורים על בעלי חיים שדולת הכנסת להגנת בעלי החיים, המורכבת מחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, ציינה ב-28 בפברואר, 2012 את "יום זכויות בעלי החיים בישראל", בדיונים על התעללות בחיות ועל הצלתן. מלבד חברי השדולה השתתפו בדיונים גם חברי כנסת נוספים, שרים, נציגי סוכנויות ממשלתיות ונציגי ארגונים למען בעלי חיים. הוצגו כמה הצעות חוק חשובות שמטרתן מניעת התעללות בבעלי חיים והזנחתם, הרחבת ניתוחי עיקור וסירוס, ומניעת הימורים על תחרויות ספורט שמשתמשות בבעלי חיים.
חבר כנסת יואל חסון, בשיתוף עם הכל חי, הציג את הצעת החוק לאיסור הימורים על בעלי חיים. חוק זה נועד להוות תוספת ל"חוק צער בעלי חיים בישראל", והוא קובע: "אין אדם רשאי לנצל בעל חיים לצורך הימורים." מר חסון דיבר בהרחבה על ההתעללות הכרוכה בתעשיית מירוצי הסוסים. להלן קטעים מנאומו, ששודר בטלוויזיה בערוץ הכנסת:
לנאום המלא, ראו: נאומו של ח"כ יואל חסון בנושא מירוצי סוסים, ביום זכויות בעלי החיים בכנסת.
לכרזות של הכל חי מול הכנסת ביום זכויות בעלי החיים, ראו: הרוכב ניצח, הסוס מת... אומרים לא למירוצי סוסים בישראל!
ייסוד שדולה למען בעלי חיים בכנסת "מהיום גם לבעלי החיים יש בית בכנסת," הודיע ח"כ יואל חסון. "גם הם אזרחי ישראל וגם להם מגיעים נציגים שידברו בשמם".
האירוע, שהתקיים ביום 28 בנובמבר 2006, ציין את הקמתה של השדולה הראשונה (קבוצת חברי כנסת שיקדמו חקיקה במליאת הכנסת) למען בעלי חיים בהיסטוריה של הפרלמנט הישראלי. השדולה הוקמה על פי המלצתה של העמותה האחות של "חי" בישראל, "הכל חי".
מנכ"ל הכל חי כינה את האירוע "יום חג לחיות בישראל". בין חברי השדולה המייסדים נמנים חברי הכנסת יואל חסון, דב חנין, משה קהלון, מיכאל מלכיור וקולט אביטל. נציגי המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החקלאות השתתפו גם הם בישיבה הראשונה.
על פי הצעת "הכל חי", הצעת החוק הראשונה שביקשה השדולה להעביר תעסוק בטיפול בבעלי חיים במצבי משבר, כדי למנוע את הטרגדיות שהתרחשו במהלך ההתנתקות מעזה והגדה המערבית ובמלחמה האחרונה בין ישראל וחיזבאללה. החלטה דומה אומצה על ידי הקונגרס בארצות הברית בעקבות הוריקן "קתרינה". הכל חי הייתה פעילה בהצלת בעלי חיים במהלך ההתנתקות ובמלחמת לבנון השניה בהשבתם למשפחותיהם או במציאת בתים חדשים עבורם.
הסעיף הראשון שנדון על ידי השדולה, גם הוא על פי הצעתה של הכל חי, היה הצורך לתקן את המכלאות העירוניות. ח"כ חסון, יושב הראש של השדולה, אמר שהעניין "חיוני ודחוף".
"הכלבייה שלנו היא גועל נפש". דיווחה וטרינרית עירונית אחת להכל חי. "היא נראית כאלו משנות החמישים. היא פתוחה לרווחה ואין קירות. קר מאד בחורף. כשאנחנו מגיעים בבוקר, אנחנו מגלים גורים מתים שלא שרדו את הקור. כואב הלב. גם גניבות לא חסר. יש לי 40 כלבים שחיים בצפיפות בחמישה כלובים ועובד אחד. על חתוליה אין מה לדבר. הם ניסו לעשות טלאים ולחסום את הגשם, אבל זה לא ממש עזר". עדותה של הוטרינרית הוקראה בפני עשרות האנשים שהגיעו לישיבת הפתיחה של השדולה.
"הגיעו אלינו תיאורים מחרידים על הנעשה במכלאות. בחלק מהן גורי כלבים מוחזקים בכפור לילי על בטון קר, כלבים נגנבים על ידי עבריינים ומתגלגלים לקרבות אכזריים, ברבים מהן נדונו הכלבים לחיות בצפיפות עד למותם הידוע מראש", אמר מנהל הכל חי, ידין עילם.
בהתאם לשירותים הוטרינריים יותר מ-100 אלף בעלי חיים ננטשים בשנה, ורק 10 אחוז מהם מוצאים בית. מכלאות עירוניות מטפלות מידי שנה ב-20 עד 40 אלף כלבים. רק מעט מכלאות בישראל מוסרות סטטיסטיקה מדויקת על המתת בעלי חיים שמגיעים להסגר. איש אינו רוצה להתמודד עם המציאות הקשה.
"הנושא החשוב של הגנה על בעלי חיים נותר עד היום כפועלם של חברי כנסת בודדים", אמרו בעמותת הכל חי לחברי השדולה. "אבל זהו נושא רחב שנוגע לחלקים גדולים של האוכלוסייה – לא רק בעלי חיות מחמד אלא גם כל מי שמאמין שיש לנהוג בחיות בכבוד וחמלה ולשנות את היחס אליהן. מצבן העגום של המכלאות הוא רק דוגמה אחת מתוך רבות לטיפול הלקוי בבעלי החיים בישראל. דווקא במקום בו הרשות אמורה לשמש מופת לדאגה לרווחת החיות, היא מטפלת בהן הרבה פחות מהאזרחים עצמם".
"יש מתקנים בהם התנאים מחפירים", דיווח מנהל הכל חי לחברי הכנסת, "אבל הצוות המטפל מסור. יש מתקנים בהם התנאים טובים יחסית אבל הצוות אינו כשיר לטפל בחיות ואדיש לסבלן".
במשך השנים קיימה חי, בעצמה ובשיתוף פעולה עם השירותים הוטרינריים של ישראל, והודות לחברת חי אוליב ווקר, סמינרים להכשרה מקצועית עבור וטרינרים ועובדיהם במכלאות ומקלטים לבעלי חיים, והפיקה והפיצה מדריך בנושא בעברית ואנגלית. הסמינרים, שנבנו על פי דוגמתה של הכשרה מקצועית שגרתית דומה בארצות הברית, גרמו למספר שינויים ושימשו כדוגמה שחי הפצירה בשירותים הוטרינרים לפעול על פיה.
"הכשרה כזאת חיונית לכל מי שמוטל עליו לטפל בבעלי חיים במתקנים כאלה". אמרה מנהלת חי, נינה נטלזון. העובדה שתשומת לבו של הציבור אינה מופנית למצב, הגישה העקשנית והעדר מימון מנעו מההכשרה להפוך לצורך כלל ארצי – עד להקמת השדולה.
חבר השדולה, חסון, אמר. "מאז ומתמיד גדלתי עם חיות ובעלי החיים קרובים מאד ללבי. כשהגעתי לכנסת היה לי ברור שהיא עוסקת בנושא, אך הופתעתי לגלות שאין בה שום גוף שדואג לרווחתם. השדולה החדשה תנסה לשנות את המצב. יתכן שבנוסף לטיפול במצב ההסגרים, אחת המשימות הראשונות תהיה לשנות את שמו של חוק 'צער בעלי חיים' ל'זכויות בעלי חיים'. זה אמנם שינוי סמנטי, אבל הוא מבטא את המחויבות שלנו להגן עליהם".
|
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
שדולה
למען בעלי חיים בכנסת
