|
|
|
|
|
|
|
|
שימוש בבעלי חיים בייצור תרופות ותכשירים ביולוגיים דף מידע
|
||||||
|
נוגדנים חד-שבטיים נוגדנים הם פרוטאינים שנוצרו על ידי המערכת החיסונית כדי לזהות ולנטרל פולשים, כגון בקטריה ו-וירוסים. כל נוגדן מזהה סוג מסוים של יעד. נוגדים חד-שבטיים הם נוגדנים זהים אחד לשני, משום שהם נוצרו על ידי שיבוט של תא חיסוני יחיד.
נוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונליים) נמצאים בשימוש נרחב, הן למטרות מחקר, והן לצורכי אבחון ואפילו טיפול. ייצור נוגדנים חד-שבטיים כרוך בשימוש בבעלי חיים, בעיקר עכברים, בשני שלבים. בשלב הראשון, מזריקים למספר קטן של בעלי חיים את האנטיגן שמעוניינים בנוגדנים נגדו (גם שימוש זה בבעלי חיים ניתן להחליף בטכניקות מתוחכמות של הנדסה גנטית, המאפשרות להנדס תאים המפרישים נוגדנים בלי להשתמש בבעלי חיים). לאחר מכן מומתים בעלי החיים והתאים המייצרים נוגדנים מבודדים מהטחול שלהם. ההליך הבא מבוצע במבחנה או בצלחת פטרי: את התאים מייצרי הנוגדנים ממזגים עם תאים סרטניים. כתוצאה מהמיזוג נוצרות היברידומות – תאים שיכולים לשרוד ולהתחלק בתרבית, ולהפריש כמויות גדולות של נוגדנים ספציפיים.
בשלב השני עומדות בפני החוקרים שני אפשרויות. האפשרות הראשונה כרוכה בשימוש פוגעני בעכברים, הנחשפים לסבל ולכאב רבים: מזריקים את ההיברידומות לחלל הבטן של העכברים, שבו מתחלקים התאים הממאירים ומייצרים גידולים עשירים בנוגדנים. את הנוזל המצטבר בחלל הבטן, שבו נוגדנים רבים, שואבים בעזרת מזרק כמה פעמים, עד שהעכבר מת. האפשרות השנייה היא לגדל את ההיברידומות בתרבית רקמה, ולא בעכברים חיים. במקרה זה מבודדים את הנוגדנים מנוזל התרבית.
שיטות יעילות לייצור נוגדנים חד-שבטיים בתרביות רקמה קיימות ונמצאות בשימוש במדינות רבות. בשווייץ ובהולנד, השימוש בעכברים לצורך גידול ההיברידומות אסור בחוק, וניתן לאשרו רק במקרים חריגים. בבריטניה, הממשלה הודיעה לפני כמה שנים על הפסקה הדרגתית בשימוש בעכברים לצורך גידול היברידומות. ב-2002, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים רשמיים, לא נעשה בבריטניה שימוש כלשהו בעכברים לצורך גידול היברידומות. אפילו בארה"ב, מכוני הבריאות הלאומיים מעודדים חוקרים לגדל היברידומות בתרביות רקמה, ולהשתמש בעכברים רק במקרים חריגים.
למרות כל זאת, בישראל לא קיימת הגבלה כלשהי על השימוש בעכברים חיים לצורך גידול היברידומות וייצור נוגדנים חד-שבטיים. ממידע חלקי הכלול בפרוטוקולים של המועצה לניסויים בבעלי חיים – ששוחרר לפרסום בהוראת בית משפט – עולה שבישראל משתמשים בכל שנה באלפי עד עשרות אלפי עכברים לצורך גידול היברידומות.
הנדסה גנטית חוקרים וחברות תרופות מנסים להנדס גנטית חיות משק, כדי שאלה יפרישו תכשירים רפואיים בחלב ובביצים. חוקר ממכון וולקני בישראל הנדס עזים, בניסיון ליצור עדר שיפריש את החלבון אלבומין בחלב.
השימוש בבעלי חיים לצורך ייצור תכשירים רפואיים מיותר, שכן יש לו חלופות. כמעט כל חלבון בעל השפעה רפואית ניתן לייצר בחיידקים, בשמרים או בתרבית של תאים מהונדסים גנטית. לדוגמה, אלבומין יוצר בהצלחה בשמרים מהונדסים גנטית. חלבונים המשמשים לצרכים רפואיים יום-יומיים, כמו אינסולין, מיוצרים בחיידקים מהונדסים גנטית, ואילו גורמי קרישה המשמשים לטיפול בחולי המופיליה מיוצרים בתרבית של תאים מהונדסים גנטית. שיטות in vitro כאלה מספקות חלופה לשימוש בבעלי חיים לצורך ייצור תכשירים רפואיים חיוניים.
פרמרין מיליוני נשים ברחבי העולם נוטלות טיפול הורמונלי חלופי. התכשיר המקובל ביותר, פרמרין (או פרמריל), מיוצר על ידי חברת התרופות האמריקאית וייט-איירסט, הוא תרופת המרשם הנמכרת ביותר באמריקה הצפונית. כפי ששמה מרמז, פרמרין ("שתן של סוסה הרה" באנגלית) מיוצרת בסוסות, או ליתר דיוק, בעשרות אלפי סוסות. את ההורמון עצמו מבודדים מהשתן של הסוסות ההרות, וכדי להבטיח ריכוז גבוה של החומר הפעיל בשתן, הסוסות עוברות תהליך של הזרעה מלאכותית לעתים קרובות, כדי שייכנסו להיריון מוקדם ככל הניתן. את הסייחים מוכרים בדרך כלל לשחיטה בבתי מטבחיים, והסוסות עצמן מוחזקות בתנאי צפיפות, הפוגעים כשלעצמם ברווחתן.
כפי שכבר נרמז, פרמרין אינו הטיפול ההורמונלי החלופי היחיד הקיים בשוק. חברות תרופות אחרות, כמו נובו נורדיסק, מייצרות תכשירים הורמונליים בלי שימוש בבעלי חיים. אם את נוטלת טיפול הורמונלי חלופי או אסטרוגן, אנא בקשי מהרופא/ה שלך לתת לך מרשם לתכשיר המיוצר בלי פגיעה בסוסים.
|
||||||
|
|
|
||||||
