ישראל: צומת חשוב בסחר הבינלאומי בקופים לניסויים

דף מידע

קופי מקוק ארוך-זנב. צילום: ג'ים ודרלין

ראה עדכונים חשובים

בראשית 1991 הוקמה במושב מזור שבמרכז הארץ החווה היחידה בישראל לגידול קופים. בחווה מגדלים קופים מהמין מקוק ארוך-זנב, ואלה נמכרים לניסויים, בעיקר בבריטניה, וגם בישראל ובארצות אחרות. בחווה, הידועה בשם בי.אף.סי, מוחזקים כיום יותר מ-1,000 קופים. החווה מייצאת לבריטניה כ-300 קופים בשנה.

כמה תביעות משפטיות שהגישה בי.אף.סי. חשפו מידע רב על חברה זאת. עם בעלי בי.אף.סי. נמנים שלושה ישראלים (מר זאב ברין, מר אלי הולצמן והווטרינר ד"ר משה בושמיץ) ואוסטרלי אחד, מר אוון גריפיטס. האחרון הוא מהמייסדים ומהבעלים של חברת ביוקולטור מאוריציוס, המספקת אלפי קופים לניסויים בארה"ב ובבריטניה. ביוקולטור מוכרת קופים שניצודו בטבע בצד קופים שגודלו בשלבי. במאוריציוס, שם פועלת החברה, נלכדים קופים בדרך כלל בעזרת רשתות, אמצעי בלתי-הומני שנאסר בישראל במפורש בחוק להגנת חיית הבר התשט"ו-1955.

נתונים רשמיים של האיחוד האירופי מראים שכל הקופים שייצאה בי.אף.סי. לבריטניה בין השנים 1996 ו-2000 היו בני דור ראשון, כלומר, קופים שנולדו בשבי להורים שניצודו בטבע. במלים אחרות, בי.אף.סי. מעורבת מעורבות עמוקה בציד האכזרי של קופים בטבע, מאחר שרוב או כל גרעין הרבייה שלה ניצוד בטבע. יתר על כן: לפחות שני מומחים שביקרו בחווה ביקרו את תנאי האחזקה הנהוגים בה. אחד המומחים, ביולוג שכיהן במשך כמה שנים כמנהל הגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב, ציין שהקופים בחווה מקבלים את הארוחה האחרונה לפני הצהריים, ואינם זוכים למזון כלשהו במשך כ-18 שעות ביממה. המומחה הוסיף כי העובדה שהקופים בחווה מפחדים מבני אדם מעידה על תנאי אחזקה בעייתיים.

היבט נוסף השנוי במחלוקת בפעילות החווה הוא הגיל שבו מופרדים הוולדות מאימהותיהם. בטבע, קופים זכרים מהמין מקוק ארוך-זנב נפדים מאימהותיהם בגיל 3 או 4 שנים, ואילו הנקבות אינן עוזבות את אימהותיהן לעולם. במזור, הקופים הופרדו בעבר מאימהותיהם בכוח בגיל 6 חודשים בלבד – תוך הפרה של הנחיות החברה הבינלאומית לפרימטולוגיה, הקובעות שאין להפריד קופים מאימהותיהם לפני הגיעם לגיל 12 עד 18 חודשים. רק בעקבות לחץ ציבורי שעוררו ארגונים להגנת בעלי חיים נאלצו בעלי החווה להגדיל את גיל ההפרדה ל-12 חודש. ב-2000 קבע ד"ר חגי אלמגור, הממונה על צער בעלי חיים בשירותים הווטרינריים, כי הפרדת הקופים מאימהותיהם בגיל צעיר מ-12 חודשים – כפי שנהגה חוות מזור לעשות במשך שנים – מהווה כנראה "עינוי".

ולמרות כל זאת, בי.אף.סי. עדיין קיימת ועדיין מייצאת מאות קופים בשנה לצורך ניסויים. החווה מקבלת 1,500 עד 2,000 דולר עבור כל קוף, כך שבפעילותה מעורבים אינטרסים כלכליים כבדי משקל. העובדה שד"ר בושמיץ, מבעלי החווה והווטרינר שלה, מכהן גם כווטרינר רשותי בהוד השרון – תפקיד המחייב קשרי עבודה שוטפים עם השירותים הווטרינריים ועם פקידי ממשל אחרים – אפשר שגם היא תורמת להמשך קיום החווה. אל על, המוביל הלאומי, מעורב מעורבות עמוקה בסחר בקופים, שכן כל הקופים שמייצאת בי.אף.סי. מוטסים על ידי אל על – למרות ההתנגדות הציבורית לכך בישראל עצמה.

בינואר 2003 ביקש השר לשעבר לאיכות הסביבה, ח"כ צחי הנגבי, שרשות הטבע והגנים – האחראית למתן היתרי יבוא ויצוא לחיות בר – תפסיק להנפיק לחוות מזור היתרים כאלה, אבל בקשתו לא נענתה. לאמיתו של דבר, בספטמבר 2003 החליטה השרה החדשה לאיכות הסביבה, ח"כ יהודית נאות, שהחווה תוכל להמשיך ולייצא קופים לניסויים, ואף אישרה לבי.אף.סי. לחדש את גרעין הרבייה שלה באמצעות יבוא של קופים נוספים ממאוריציוס, שככל הנראה ניצודו בטבע.

עדכונים 2013: ב- 6 לינואר 2013, ממשלת ישראל הכריזה על איסור יבוא ויצוא של קופים אל ומחוות מזור, ובנוסף, תגביל את פעילותה של חוות מזור במחקר הרפואי לתחומי ישראל בלבד. איסור זה ייכנס לתוקף בהדרגה תוך שנתיים.

עדכונים 2010: ביום ה- 2 בספטמבר 2010 הודיעה חברת התעופה "אל על" שהיא שינתה את המדיניות שלה, ולא תטיס יותר קופים, או בעלי חיים אחרים מכל סוג שהוא, למטרות ניסויים בחו"ל. לאחר מכן שינתה עמדתה ועוררה זעם רב בקרב הפעילים למען זכויות בעלי חיים. ב-18 ליוני 2012, לאחר לחץ מאסיבי, שהופעל עליה מצד ארגונים למען זכויות בעלי חיים, הכריזה חברת "אל על" כי לא תטיס יותר קופים למטרות ניסויים. דבריו של דובר "אל על": "אל על לא תטיס קופים למטרות ניסויים. סוף פסוק."  ב- 16 יולי 2012 הכריז השר להגנת הסביבה, אשר תחת פיקוחו נמצאת רשות הטבע והגנים, על אי מתן היתר לחוות מזור לבצע משלוח של קופים למעבדת ניסויים בטקסס. מעבדה זו היא הלקוח האחרון של חוות מזור מחוץ לישראל, וייתכן שהדבר יביא לסגירת חוות מזור באופן סופי.