|
|
|
|
|
|
|
|
השתלת איברים מבעלי חיים בבני אדם דף מידע
|
||||||
|
הרעיון "לקצור" איברים מבעלי חיים ולהשתילם בבני אדם אינו חדש. עד היום, כל הניסיונות להשתיל איברי בעלי חיים בבני אדם נכשלו והובילו למות החולה, בשל תגובה חיסונית אלימה, שגרמה לדחיית האיבר המושתל.
בניסיון לעקוף את בעיית הדחייה האלימה, חוקרים בארה"ב ובבריטניה פיתחו חזירים מהונדסים גנטית (טרנסגניים), שאינם נושאים כמה אנטיגנים (חלבונים המעוררים תגובה חיסונית) חשובים. חוקרים אלה טוענים, שהחזירים הטרנסגניים יוכלו לספק איברים, ובכך לפתור את בעיית המחסור באיברים להשתלה.
כשלעצמה, השתלת איברים מבעלי חיים בבני אדם אינה מהווה ניסויים בבעלי חיים. מדובר למעשה בשימוש בבעלי חיים כמקור לאיברים, ממש כשם שתעשיית הבשר משתמשת בחיות משק כמקור לבשר. ואולם, בניסיון לבחון את ההיבטים המעשיים והבטיחותיים של השתלת איברים מבעלי חיים, חוקרים משתילים איברים מחזירים מהונדסים גנטית בקופים, בעיקר בקופי בבון, הסובלים סבל רב במהלך הפרוצדורות הניסוייות. בנוסף לכך, תהליך הייצור של חזירים מהונדסים גנטית הוא פולשני ועלול לגרום כאב.
ב-2001 קבעה הרשות המפקחת הזמנית לעניין השתלת איברים מבעלי חיים, שמונתה על ידי ממשלת בריטניה, כי הסיכויים שהשתלת איברים כאלה תצליח נמוכים ביותר. הרשות המקצועית ציינה שבמקרה שהשתלת איברים מבעלי חיים תהפוך למעשה של יום ביומו, הסיכון שנגיפים של חזירים יעברו מוטציות וייצרו מחלות חדשות בבני אדם יהיה גבוה.
את הניסיונות להשתיל איברים מבעלי חיים לבני אדם יש לדחות גם בשל העובדה שלמחסור באיברים להשתלה יש פתרון פשוט. אפשרות אחת היא לשכנע את הציבור, באמצעות מסעי פרסום, לתרום איברים אחרי המוות. אפשרות אחרת היא להניח שהמת נתן את הסכמתו לתרומת איברים, אלא אם כן קבע במפורש שאין לעשות זאת. גישה זאת מקובלת בכמה מדינות באירופה, ובהן אוסטריה, בלגיה וצרפת, והביאה כמעט לחיסול התור של חולים הממתינים להשתלת איברים. בנוסף לכך, צעדי מניעה, כמו חינוך הציבור לתזונה נכונה, יכולים להפחית את הסיכון לתחלואה במחלות כרוניות המובילות לאי-ספיקה של איברים שונים, ובכך למנוע מראש את הצורך בהשתלת איברים.
|
||||||
|
|
|
||||||
