תרנגולות: ביצים

דף מידע

אבותיהן הקדמונים של התרנגולות המגודלות למזון הם עופות הג'ונגל (Gallus gallus). כיום ניתן עדיין למצוא עופות אלה במקום מושבם המקורי בדרום מזרח אסיה, בו הם חיים בקבוצות חברתיות ומבלים את חייהם בחיפוש מזון, טיפול בגוזליהם, וקינון בעצים. תוחלת החיים הפוטנציאלית שלהם היא 15 שנים.

חייהן של תרנגולות ביתיות שנכפה עליהן להטיל ביצים לצריכה אנושית שונים בתכלית, ותוחלת חייהן קצרה הרבה יותר.

כיצד "תרנגולות מטילות" חיות

הישראלים צורכים 239 ביצים לאדם מדי שנה; צריכה זו טיפוסית למדינות מפותחות, והיא עולה על ממוצע הצריכה במזרח התיכון.1,2  על מנת לספק דרישה זו, מנוצלות בישראל בלבד 6 מיליון תרנגולות ויותר - המכונות על ידי התעשייה "מטילות".3,4

ייצור מוגבר ולא טבעי שכזה ניתן למימוש רק באמצעות מניפולציה של גוף התרנגולת, סביבתה והדיאטה שלה. תנאי הכליאה של "המטילות" הם המגבילים ביותר מבין תנאי הכליאה של כל בעלי החיים האחרים. נכפה עליהן לחיות בכלובים קטנטנים, מוערמים זהו על גבי זה, בלולים חסרי חלונות ומלאים באמוניה, עם אמצעי האכלה והשקאה מכאניים בדרך כלל. אפילו בנסיבות הטובות ביותר, מצטופפות ארבע או חמש תרנגולות בכלוב שגודלו כגודל כלוב קטן לנשיאת חתולים. רשת התיל של הכלובים מורטת את נוצותיהן, משפשפת ופוצעת את עורן, וגורמת לנכות בכפות רגליהן. עצמות שבורות נפוצות בקרב עופות אלה, הסובלים מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן) חמור, לפי דווחו של מייקל ג'נטל ממכון רוזלין (בריטניה).5 מחקר שפורסם על ידי Poultry Science מראה, שמבנה העצמות של תרנגולות יצרניות נתון בסיכון; זאת בשל הצורך לייצר ללא הפסקה קליפות ביצה, כמו גם בשל העובדה שתנועתן מוגבלת כל כך בתוך שורות כלובי התיל הקטנטנים.6 תרנגולות חולות, גוססות ומתות זרועות על רצפת הכלוב.

חוואים ממריצים ייצור רב יותר של ביצים באמצעות "השרה כפויה" – הם גורמים הלם לתרנגולות ומכריחים אותן להתחיל במחזור נוסף של הטלת ביצים, על ידי הרעבתן במשך ימים שלמים והשארתן בחושך. זהו מצב מלחיץ ביותר, הגורם להן לאבד ממשקלן ואת נוצותיהן. תכנית הטלוויזיה התחקירנית כלבוטק הציגה צילומי וידאו קשים ביותר, אשר הציגו תהליך זה בחוות לייצור ביצים בישראל.

בתנאי מחייה כגון אלה התרנגולות מפגינות התנהגויות הנגרמות על ידי מלחץ, כגון ניקור למוות של חברותיהן לכלוב. בניסיון להרגיע את העופות מאירים החוואים את הלולים הנרחבים באור עמום מלאכותי. קצה המקור של כל תרנגולת נחתך באמצעות להב לוהט, ללא כל שימוש במשככי כאבים; הטלת מום זו גורמת לכאב כרוני חד ומקשה עליהן לבלוע ולאכול.7 החוואים טוענים שהסרת המקור מונעת התנהגות תוקפנית. תרנגולות בעלות מקור רגיל זורקות לארץ את מזונן ומנקרות בגרעינים. במערכת שורות הכלובים, אובדות כמויות גדולות של מזון, הנופלות דרך רצפות הרשת, ומחקרי שטח מאשרים שהמטרה האמיתית הטמונה בהסרת המקור היא השגת רווח מקסימאלי.

בגיל שנתיים בערך, פוחתת יכולתה של התרנגולת ליצר כמות מסחרית של ביצים, והיא נשחטת.8

כיצד "תרנגולות מטילות" חיות

היום האחרון של חייהן מתחיל בתהליך תפיסה מבעית, בדומה לכל העופות. עיתונאי שביקר בחוות תרנגולות בארצות הברית תאר את המאורע באופן הבא: "חצי תריסר גברים...התופסים תרנגולות ברגליהן, דוחפים אותן אל תוך מגירות של ארגזים בגובה 1.8 מטרים. אנשים אלה מסוגלים לתפוס 6,000 תרנגולות ויותר בשעה."9 מכיוון שעד כה היה לתרנגולות מגע מועט בלבד עם בני אדם, יוצרת פעילות זו פאניקה, וגורמת לתרנגולות לשבור רגליים וכנפיים בניסיון לברוח. מחקר של התעשייה על נוהלי התפיסה סיכם, ש"מספר השברים החדשים שנתגלו בקרב עופות חיים לפני השחיטה, כמו גם מספר השברים שנרפאו שנתגלו בעת השחיטה, גבוה באופן בלתי מתקבל על הדעת.10

בבית המטבחיים נגררות התרנגולות בגסות מהארגזים ונקשרות בשלשלאות לחגורת מסוע עילית. מערכת מכאנית זו נועדה להוסיף יעילות והיגיינה לתהליך שחיטה אוטומטי, הכולל המום, שיסוף גרון, מריטת נוצות, והוצאת קרביים. אך בפועל, התרנגולות נכנסות לטראומה והן נאבקות בעודן תלויות כאשר ראשן למטה, ושוברות פעמים רבות את עצמותיהן. לאחר מכן הן נטבלות באמבטיה מחשמלת על מנת להממן; רבות מהן נאבקות ומתכופפות לאחור, ומחטיאות לגמרי את תהליך ההלם. התחנה הבאה היא תחנת שיסוף הגרונות, בה משספת להב רובוטית את גרונן של התרנגולות בעודן ערות לחלוטין, והן מדממות למוות. אפילו תהליך מריטת הנוצות מכאני כיום, והגוויות עוברות בין מתקנים מסתובבים בעלי בליטות גומי המורטות את הנוצות. ניסיון חיטוי מתבצע על ידי טבילת הגופות באמבטיות כימיקלים.

בית המטבחיים המודרני לתרנגולות הוא מפעל לפירוק גופות.

חלק מ"התרנגולות התשושות" נחשבות לחסרות תועלת במידה כזו, שהן נזרקות לאשפה בעודן בחיים. החשיפה הטלביזיונית של כלבוטק, של התנאים בחוות לייצורביצים בישראל הציגה תרנגולות הנקברות בחיים או המושלכות בגסות לפח האשפה, בעודן מוחזקות ברגל אחת או בכנף. העובדים נצפו כשהם דורכים על התרנגולות החיות בכדי למעוך את הערמה, על מנת שיוכלו להוסיף אליה תרנגולות נוספות.

מיליוני גוזלים זכרים בני יום מומתים בכל יום באופן דומה, בשל היותם חסרי ערך לתעשיית הביצים. גופם הקטנטן נזרק בדרך כלל לפחי אשפה בעודם מצייצים והם מושארים להיחנק, או שהם נזרקים למעבד מקצץ.

סוגיות אחרות

למרות שמספר התרנגולות ותרנגולי הודו אשר מתים למטרות צריכת מזון גדול ממספרם של בעלי החיים בכל קבוצה אחרת המגודלת למען מזון ברחבי העולם כולו, הם הכי פחות מוגנים. קיימים מספר חוקים חלשים, אך ברוב המקרים מוצאים העופות מהכלל באופן מפורש ואינם זוכים להגנה.11

ביצים אינן מהוות תוספת טובה לדיאטה בריאה. צריכת ביצים חושפת את הגוף לכמויות גדולות של חומרים מזיקים כגון כולסטרול וחלבון מרוכז, ועלולה לגרום גם להרעלת מזון, ובמיוחד סלמונלה אנטריטידיס, ההורגת מיליון בני אדם ברחבי העולם מדי שנה.12 מיליוני קילוגרמים של תרופות אנטיביוטיות ניתנים לתרנגולות, אולם המערכת שלהן סופגת כ-20% בלבד מהתרופות הניתנות להן; 80% הנותרים מגיעים אל הצואה.13 הדשן הנוצר על ידי בעלי חיים בחוות תעשייתיות משמש בדרך כלל לדישון יבול, ומשם הוא מסתנן לתוך דרכי מים – ביחד עם התרופות והחיידקים שהוא מכיל.

הכליאה הקיצונית כל כך ותנאי הזוהמה בהם מגודלים העופות הביתיים לצריכה אנושית הוכחו כמצע פורה לשפעת העופות (H5N1). מיליוני עופות נשחטים בניסיון לרסן את המחלה. ארגון הבריאות העולמי אומר שעד כה "מקרים של הופעת המחלה בקרב בני אדם נדירים", אולם הוא קורא למעקב מוגבר בעוד הווירוס מתפשט בקרב אוכלוסיות של עופות.14 החשש כיום הוא, ששפעת העופות תהפוך בקרוב למגפה הפוגעת בבני אדם. ד"ר. דיויד נברו, שמונה לאחרונה על ידי האו"ם כמתאם במאבק נגד שפעת העופות, אמר שמספרם האנשים אשר ימותו מהמחלה עלול להגיע לכדי 150 מיליון ברחבי העולם,15 למרות שארגון הבריאות העולמי מדבר על 2 עד 7.4 מיליון מקרי מוות כהערכה מדויקת יותר. קיימות שתי תרופות בלבד היעילות נגד זני שפעת העלולים לגרום למגפה, אוסלטמיביר (תמיפלו) וזנמיביר (רלנזה); אף אחת משתי תרופות אלה אינה זמינה לציבור, ושתיהן יקרות מאד. הארגון למזון וחקלאות של האו"ם וארגון בעלי החיים העולמי, עם ארגון הבריאות העולמי, השיקו תכנית לריסון שפעת קטלנית .

שפעת העופות הגיעה לישראל במרס 2006. הווירוס פשט במהירות בין תרנגולות, תרנגולי הודו, אווזים וברווזים במספר רב מאד של משקים. כדי לבלום את המחלה השמידה הממשלה 1.2 מליון עופות, למרות שרק אחוז קטן מהם חלו במחלה. השיטה העיקרית להשמדתם הייתה הרעלת מי השתייה של העופות, דבר שגרם להם מוות בייסורים, ואחר כך קבורתם בקברות המונים. במקומות מסוימים נקברו העופות בעודם בחיים. בסוף שנת 2006 ותחילת שנת 2007 חלו מאות אלפי תרנגולות בישראל במחלת ניוקסל, זיהום ויראלי קטלני שמשפיע רק על עופות, וגם הם הושמדו.

מערכת שורות הכלובים לגידול תרנגולות, המותאמת גם לגידול ארנבות, משקפת את הניצול הציני, הקר וחסר הרחמים של בעלי חיים על ידי בני האדם. זהו אחד מהמנהגים הנוראים ביותר בחקלאות, והוא מצטרף לארגזי עץ המשמשים לגידול עגלים לבשר, כלובי מתכת לחזירות בהריון, בורות מבטון לתנינים, והאכלה בכפייה של ברווזים ואווזים באמצעות צינור מתכת. דוגמה להיקף העצום של ייצור ביצים בישראל ניתן למצוא בחוות גליקסמן בכפר מיישר, שם כלואות 260,000 תרנגולות בשני לולים ( הארץ, 2005).

מאז שנת 1968 מפתחת מועצת אירופה מוסכמות לא מחייבות שנושאן רווחת בעלי חיים, והמטפלות במערכות כליאה, תנאי צפיפות, תזונה, היגיינה, הטלת מום, תנאים סביבתיים וטיפול, הובלה בינלאומית, שחיטה, וסימון. אם מדינה מאשרת בנפרד מוסכמה, אזי זו מותאמת לחוק של אותה מדינה. מאז שנת 1978 אישר האיחוד האירופאי הנחיות של מועצת אירופה, החייבות את כל חברות האיחוד האירופאי. עד 1996 נקבעו הוראות המגדירות סטנדרטים מינימאליים למערכות כליאה. הנחייה חדשה משנת 1999 הרחיבה את החוק הקיים, במטרה להביא להפסקת השימוש בכלובי השורות המסורתיים עד שנת 2012.

מדינות החברות באיחוד האירופאי פיתחו חקיקה מעבר להוראותיהם של מועצת אירופה והאיחוד האירופאי. במקרים מסוימים, המטרה היא להגדיל משמעותית את המרחב הניתן לבעלי עחיים (דנמרק, שוויץ). במקרים אחרים, כמענה לדרישה הציבורית, המטרה היא לאסור לגמרי החזקת תרנגולות מטילות בכלובים (אוסטריה, שוודיה). בצפון אמריקה, בה קיימת מגמה של הפסקת הפיקוח והטלת התקנות, הוצאו העופות מהכלל באופן מפורש, והם אינם זוכים להגנה (6.5 מיליארד בעלי חיים ויותר מדי שנה בארה"ב בלבד).

בעקבות מסעי תעמולה נגד רשתות מזון מהיר בינלאומיות כגון מקדונלד ובורגר קינג, הבטיחו רשתות אלה לשקול את רווחת העופות, אך שיפורים אלה מובילים בסופו של דבר רק לכלוב כליאה גדול במעט. הכלובים מסודרים עדיין בשורות, הפסולת עדיין נופלת על התרנגולות בשורה שמתחת, ועדיין אין מספיק מקום לתרנגולת לנפנף בכנפיה או אפילו להסתובב. וביומה האחרון בחיים, התרנגולת לא תיתקל בכל שינוי בתהליך השחיטה בשיטה התעשייתית – או בשריד כלשהו של רחמים או שמץ חמלה.

מבין כל בעלי החיים שמאכלסים את היבשה, התרנגולות מהוות את היקום הגדול והנרחב ביותר של כאב, סבל וייסורים על פני הכוכב שלנו. 16

— קרן דייויס

קראו שיר רב-עוצמה זה: מזמור לא-מודע של תרנגולת להטלה שזכתה בחיים  (באנגלית — Unconscious Hymn of a Freed layer Hen)

הערות שוליים

¹ Zeev Klein, "Average Israeli consumes 3,545 Calories Daily," Globes—Israel's Business Arena, 14 Oct. 2004.

² "Iran: National Per Capita Egg Consumption Statistics," Global News Wire—Asia Africa Intelligence Wire, 20 Dec. 2004.

³ Food and Agriculture Organization of the UN, "Eggs Primary Laying (1000)," FAOSTAT database, 2004.

⁴ U.S. Department of Agriculture, "International Egg and Poultry Review," Agricultural Marketing Service, 18 May 1999.

⁵ M. Gentle, "Comparative Vertebrate Nociception and Pain," (article included in: A Cross-Species Approach to Pain and Analgesia, J.W. Ludders, et al), International Veterinary Information Service, Ithaca, N.Y., 2002.

⁶ T.G. Knowles and L.J. Wilkins, "The Problem of Broken Bones During the Handling of Laying Hens—A Review," Poultry Science, 77 (1998): 1798-1802.

⁷ M. Gentle

⁸ Ryan A. Meunier and Dr. Mickey A. Latour, "Commercial Egg Production and Processing," Perdue University, 2005.

⁹ Amy Ellis Nutt, "In Soil, Water, Food, Air," Star-Ledger, 8 Dec. 2003.

¹⁰ T.G. Knowles and L.J.Wilkins

¹¹ David J. Wolfson, Beyond the Law (Farm Sanctuary, 1999).

¹² "Secrets of Successful Pathogen Revealed, Salmonella," Institute of Food Research, 24 Aug. 2005.

¹³ Joy A. Mench and Paul B. Siegel, "Poultry," South Dakota State University, College of Agriculture and Biological Sciences, 11 Jul. 2001.

¹⁴ "Geographical Spread of H5N1 Avian Influenza in Birds-Update 28," World Health Organization, 18 Aug. 2005.

¹⁵ "New UN Pandemic Czar Warns Flu Could Alter World," Canadian Press (CP), Toronto Canada, Oct. 3, 2005.

¹⁶ Karen Davis, "An Open Letter to Vegan Voice," United Poultry Concerns, Dec. 26, 2001.