תרנגולות: בשר

דף מידע

אבותיהן של התרנגולות המגודלות למזון הם עופות יער (Gallus gallus). עדיין ניתן למצוא עופות אלה בדרום מזרח אסיה, שם הם חיים בקבוצות חברתיות ומבלים את חייהם בנבירה אחר מזון, בטיפול באפרוחים ובקינון בעצים. תוחלת החיים שלהם היא 15 שנה.

חייהן של תרנגולות ביתיות שנועדו לצלחת ארוחת הערב קצרים הרבה יותר, ושונים מאד.

כיצד חיות "תרנגולות לצלייה"

הישראלים צורכים תרנגולות יותר מאשר כל בעל חיים אחר המגודל עבור בשר – 45.5 ק"ג בממוצע לאדם.1 על מנת לעמוד בביקוש זה נשחטות מידי שנה 330 מיליון תרנגולות – המכונות "תרנגולות לצלייה" על ידי התעשייה.2 יום אחרי שבקעו מהביצה, האפרוחים מוכנסים ללולים ענקיים חסרי חלונות וממולאים באמוניה – עשרת אלפים עד שלושים אלף אפרוחים בלול אחד.3 תאורה מלאכותית מופעלת כדי לגרום לעופות לאכול בתכיפות רבה, על מנת שיגיעו למשקל המתאים תוך ששה עד שבעה שבועות. התרנגולות המגודלות היום בשל בשרן שוקלות בחמישית יותר מהתרנגולות שגודלו בשנות החמישים.4 בעיות בעמוד השדרה, ובעיקר ברגלים נפוצות מאד בין עופות אלה. מחקר שפורסם בכתב העת Veterinary Record ציטט סקר של "תרנגולות לצלייה" אשר גודלו בצורה אינטנסיבית ומסחרית. מבין אלה "תשעים אחוז סבלו מהליכה לא נורמלית, ו-26 אחוז מהן סבלו מחוסר נורמליות חמורה כל כך שניתן היה לראותה כפגיעה חמורה ברווחתן".5 עופות רבים מתים ממחלה אשר אינה מאפשרת ללבם ולריאותיהם לעמוד בקצב הגידול המהיר של עמוד השדרה שלהם.6

מאחר ומספר גדול כל כך של עופות חי במרחב קטן כל כך, לא ניתן להקדיש תשומת לב לצרכיהם האינדיבידואליים. ניהול המזון והמים אוטומטי, הטיפול הוטרינרי מועט ביותר, ולכן עופות חולים או פצועים מתים וגופותיהם פשוט נרמסות אל תוך הזבל.

העופות חיים בתנאים אלה משך 5 עד 8 שבועות, ואז הם מועברים לשחיטה.7

כיצד "תרנגולות לצלייה" מתות

היום האחרון לחייהן מתחיל בתהליך לכידה מחריד, כפי שנעשה לכל סוגי העופות. כתב אשר ביקר בחוות עופות בארצות הברית תאר את האירוע כך: "כחצי תריסר אנשים .... תופסים את התרנגולות ברגליהן, דוחפים אותן לתוך מגרות של ארגזים שגובהם 1.8 מטר. אנשים אלה מסוגלים לתפוס יותר מששת אלפים עופות בשעה".8 מאחר שלעופות מגע מועט עם בני אדם, פעולה זו יוצרת היסטריה המונית בלהקה, וגורמת לעופות לשבור את רגליהם וכנפיהם ולרמוס האחד את השני. מחקר של שיטות לכידה אשר בוצע בתעשייה הגיע למסקנה ש"מספר העצמות השבורות החדשות שהתגלו אצל עופות חיים לפני השחיטה, ומספר השברים הישנים אשר כבר החלימו ואשר התגלו בשחיטה, גבוה בצורה קיצונית ביותר".9

ברגע הגיען אל בית המטבחים, התרנגולות נעקרות בכוח מתוך הארגזים, ובעודן עדיין בהכרה מלאה הן נתלות כשראשן כלפי מטה באמצעות אזיקים, וגרונן נחתך. הן מדממות למוות.

נושאים אחרים

למרות שמספרם של התרנגולות ותרנגולי ההודו, אשר מתים בשל בשרם, עולה על מספרם של בעלי החיים בכל קבוצה אחרת שהיא ברחבי העולם, הם זוכים להגנה המועטה ביותר. קיים רק מספר קטן של חוקי רווחה, חסרי שיניים, אולם ברוב המקרים העופות אינם זוכים להגנה.10

בשר העוף אינו מזון בריא למאכל. בנוסף לחשיפת הגוף לכמויות גדולות מאד של חומרים מזיקים כגון כולסטרול, שומנים רווים ופרוטאין מרוכז, צריכת התרנגולות עשויה לגרום גם להרעלת מזון. מאז פרוץ מחלת הפרה המשוגעת בישראל ובמערב אירופה, לא ניתן יותר להאכיל בקר במזון המכיל בשר, דגים או מזון תרנגולות. אולם החוואים רשאים לתת לעופות מזון כזה. בישראל אוסר משרד החקלאות על השימוש באנטיביוטיקה לזירוז הגידול. אולם למרות תקנה זו התרנגולות מקבלות אנטיביוטיקה. כדי להעלים זאת, "שבוע לפני השחיטה מקבלות התרנגולות מזון אחר נקי מאנטיביוטיקה, כך שבדיקות לא יגלו משקעים של חומרים כאלה" (הארץ, אוקטובר 2005). לצרכנים נאמר שהמזון שהם מקבלים נקי מאנטיביוטיקה, והם מאמינים בכך.

מתוך מיליוני הקילוגרמים של אנטיביוטיקה שהתרנגולות מקבלות, עשרים אחוז בלבד משתנים במהלך חילוף החומרים. יתרת 80 האחוז מגיעים אל הצואה שלהן.11 כל הפסולת המיוצרת על ידי בעלי חיים בחווה תעשייתית משמשת בדרך כלל לדישון יבולים, ולכן בסופו של דבר היא מגיעה אל נתיבי המים – יחד עם התרופות והבקטריה שהיא מכילה.

בעוד הוירוס אשר גורם לשפעת העופות נישא במעיהן של ציפורי בר, והוא אינו משפיע על המארח, תנאי הצפיפות והזוהמה אשר בהם גדלים עופות הבית עבור צריכת האדם הוכחו כקרקע פורייה לגידול הוירוס. עופות נשחטים במיליונים, בניסיון לעצור במחלה. למרות שארגון הבריאות העולמי אומר ש"הידבקות בני אדם במחלה נדירה ביותר", הוא קורא לפיקוח מוגבר, משום שהוירוס פושט באוכלוסיות של עופות. שפעת העופות הגיעה לישראל במרס 2006. הווירוס פשט במהירות בין תרנגולות, תרנגולי הודו, אווזים וברווזים במספר רב מאד של משקים. כדי לבלום את המחלה השמידה הממשלה 1.2 מליון עופות, למרות שרק אחוז קטן מהם חלו במחלה. השיטה העיקרית להשמדתם הייתה הרעלת מי השתייה של העופות, דבר שגרם להם מוות בייסורים, ואחר כך קבורתם בקברות המונים. במקומות מסוימים נקברו העופות בעודם בחיים. בסוף שנת 2006 ותחילת שנת 2007 חלו מאות אלפי תרנגולות בישראל במחלת ניוקסל, זיהום ויראלי קטלני שמשפיע רק על עופות, וגם הם הושמדו.

הערות שוליים

¹ Dan Dvoskin, MD  and Samuel J. Cohen, "The Beef Industry in Israel: An Overview," The Negev Foundation 29 Feb. 2004.

² Food and Agriculture Organization of the UN, "Chicken Meat, Slaughtered/Prod Animals (1000)," FAOSTAT database, 2004.

³ K. Elrom, "Handling And Transportation of Broilers: Welfare, Stress, Fear and Meat Quality," Israel Veterinary Medical Association 55(2000).

⁴ Cindy Skrzycki, "Old Rules on Poultry Categories May Fly the Coop," The Washington Post 7 Oct. 2003.

⁵ SC Kestin et al., "Prevalence of Leg Weakness in Broiler Chickens and Its Relationship with Genotype," The Veterinary Record 131(1992): 190-194.

⁶ Joy A. Mench and Paul B. Siegel, "Poultry," South Dakota State University, College of Agriculture and Biological Sciences 11 Jul. 2001.

⁷ K. Elrom.

⁸ Amy Ellis Nutt, "In Soil, Water, Food, Air," Star-Ledger 8 Dec. 2003.

⁹ T.G. Knowles and L.J. Wilkins, "The Problem of Broken Bones During the Handling of Laying Hens — A Review," Poultry Science, 77 (1998): 1798-1802.

¹⁰ David J. Wolfson, Beyond the Law (Farm Sanctuary, 1999).

¹¹ Mench and Siegel.