מגמות מנוגדות בעסקי החקלאות

דווח

בעשור האחרון התפתחו שתי מגמות מנוגדות שמתייחסות להגנות חוקיות שנועדו למנוע יחס אכזרי כלפי בעלי חיים הגדלים בחוות תעשייתיות: על פי המודל האירופי והמודל הצפון אמריקני.

אירופה

הגנות חוקיות של הועדה האירופאית (EC) שהוצאו בצורת חוקים חמורים נגד התאכזרות. חוקים אלה עוסקים בהרבעה, טיפול בבעלי חיים, הובלה, ושחיטה והם מיושמים כיום. מגמה חזקה זו החלה בשנת 1964 בכתבה חושפנית מרעישה עולמות על חקלאות תעשייתית שנכתבה על ידי רות האריסון ("מכונות חיות"). אזרחים זועמים בבריטניה כפו חקירה ממשלתית שהובילה למחקר ודוח מקיפים של ועדת בראמבל. בשלב מאוחר יותר הכירו מדינות מסוימות בעובדה שלבעלי חיים יש זכויות מהותיות ויסודיות. בשנת 2002, למשל העניק הבונדסטאג הגרמני לבעלי החיים זכויות חוקתיות. החקיקה היום במדינות מסוימות חזקה אף יותר מזו של הועדה האירופאית, והיא מתמקדת בצרכיהם הייחודיים של בעלי החיים. אופני עשייה רבים שנחשבו לתקניים ולמקובלים בעבר אסורים היום, או שעברו שינוי קיצוני והם כפופים היום לתקנות נגד התאכזרות. אלה כוללות החזקת בעלי חיים בארגזים (עגלים לבשר עגל וחזירות הרות), האבסה (ברווזים ואווזים), השרה כפויה (גרימת נשירה לנוצות) ונהלים אחרים שכרוכים במניעת מזון, כלובי שורות ומערכות אחרות להטלת ביצים, הטלת מום בגוף, הובלת בעלי חיים בעודם בחיים למרחק רב, כמו גם נהלי הכנסת בעלי החיים להלם לפני שחיטה, והשחיטה עצמה.

צפון אמריקה

בצפון אמריקה אין הגנות חוקיות נגד התאכזרות שנועדו להגן על בעלי חיים שנועדו למזון, למרות העובדה שחקיקה לרווחת בעלי חיים קיימת ברמה הלאומית כמו גם המקומית. בארצות הברית, למשל המגמה היא להרחיב סדרה של תיקונים לחוק שמוציאים את החיות בחוות התעשייתיות מכלל בעלי החיים שמוגנים בהגנות חוקיות; תיקונים שאינם מחילים את ההגנות על זנים מסוימים שמגודלים בחוות, כגון תרנגולי הודו ועופות אחרים. (עופות מהווים 95% מתוך 7 מיליארד ויותר חיות חווה שנשחטות מדי שנה בארה"ב – כולם ללא כל הגנה מפני אכזריות התעשייה.) צפון אמריקה מתמקדת בהגנה על צרכי המיזם המבוסס על בעלי חיים, ולא על בעלי החיים. עסקי החקלאות לחמו נגד כל שיפור שהוא בחקיקה המתייחסת לטיפול הומאני, והשפיעו בצורה משמעותית על חקיקה זו. השיטה בה הם משתמשים היא הוספת הגבלה לכל הגנה בחוק, שמצהירה שהתקן שייושם מהווה "עשייה חקלאית נפוצה". חקיקה נגד אכזריות אינה ישימה כאשר תנאי הרבעת וגידול בקר, הובלתם ולבסוף הריגתם מבוצעים על פי השיטות המקובלות הקיימות. ויסות הטיפול נותר בידי היצרנים עצמם והם עושים זאת על בסיס נוחותם שלהם, והחוק מרחיק עתה את בעלי החיים מכל פיקוח שהוא. למעשה, מדינות מסוימות אוסרות בפרוש את יישומם של חוקים נגד התאכזרות על חיות חווה, ולפיכך אינן מצליחות להשתלט על המציאות האכזרית של חקלאות אינטנסיבית בצפון אמריקה.

הניגוד חד: ארצות הברית משנה את החוק כך שיאפשר עשייה חקלאית אכזרית, בעוד שמדינות מערב אירופה אוסרות על שיטות אכזריות בגידול תעשייתי של בעלי חיים.

— דייויד ג'. וולפסטון

השפעה בינלאומית

עסקי החקלאות הם בינלאומיים – אותה תעשייה שכפופה לתקנים חוקיים באירופה חומקת מהם בחוות ובבתי מטבחיים המופעלים על ידה בקנדה ובארה"ב. תאגידים בינלאומיים מעבירים את עסקיהם למקומות בהם המגבלות החוקיות מועטות, הפיקוח חלש והרווח רב.חקלאות המבוססת ססת על בעלי חיים מתפתחת בצעדי ענק בברזיל, סין והודו. ניצול אכזרי של בעלי חיים לא רק ממשיך - הוא מתפשט והולך.

סימוכין (באנגלית)

Druce, Clare and Philip Lymbery. Outlawed in Europe. Animal Rights International, 2001

Wolfson, David J. Beyond the Law. Farm Sanctuary, 1999