|
|
|
|
|
עופות שגודלו ונשחטו בצורה "הומאנית" מאת ריי סיקורה
|
||||||||||||
|
אנשים רבים, שרואים עצמם כמתקדמים ובעלי מודעות חברתית, קונים תרנגולי הודו אורגניים שגודלו בשדות מרעה, כדי להימנע מלהרגיש תחושת אשם על שהם תומכים בחקלאות תעשייתית ובחקלאות גדושה בכימיקלים.
חברי ואני החלטנו לסייר בחווה האורגנית המקומית שלנו, שלה המוניטין הטוב ביותר בכל הנוגע לתקנים סביבתיים והומאניים. החווה עומדת במוניטין שלה כחווה הטובה ביותר מבין החוות הטובות ביותר לגידול עופות לשחיטה ומכירה.
המוניטין של החווה אכן נכון. היא באמת הטובה ביותר מכל החוות שמגדלות עופות לשחיטה ומכירה. היא מגדלת את 1000 העופות שלה במנהרות חממה חיצוניות גדולות, ששדות מרעה גדולים סובבים אותן. המזון של העופות מגודל בצורה אורגנית באותה חווה ותלוי בתוך אבוסים בכל מנהרת חממה. העופות נשחטים בחווה עצמה, כך שהם לא מובלים למתקן שחיטה גדול.
ואפילו בתנאים אלה, הטובים מהממוצע, אני מוכן להתערב ש-99 אחוזים מהאנשים שמזמינים את העופות לא היו מסוגלים לסבול את תנאי הגידול והשחיטה של העוף שמגיע אל ביתם באריזה צמודה קטנה ומסודרת, עם ידית נשיאה נוחה.
רוב האנשים מניחים שאם עוף מסומן כ-"אורגני", הוא לא מגודל במיוחד לצריכת בשר. להיפך, תרנגולי הודו אורגניים, בחווה זו ואחרות, גדלים כך שמשקלם יעלה במהירות. תוך כ-18 שבועות הם גדלים מאפרוחים צעירים לבוגרים שמנים. הבעיה עם אופן גידול זה היא, שרגליו של העוף אינן מסוגלות לשאת את משקל גופו, ורבים מהעופות חיגרים ואינם מסוגלים אפילו להגיע למזון או למים שלהם. ראינו את 60 תרנגולי ההודו האחרונים מתוך ה-1000 שנועדו לשחיטה. ראינו אותם ביומם האחרון. חלקם היו תקועים בקש, נאבקים להגיע למזון ולמים, אך ללא כל יכולת לקום ולצעוד. מיקומם החשוף הפך אותם למטרה לניקור עיניים והטרדה על ידי העופות האחרים, החזקים יותר. המתים סולקו מוקדם יותר באותו יום. העופות אינם מקבלים כל טיפול וטרינרי במהלך חייהם.
המדריך שלנו, מנהל החווה מזה 11 שנים, היה גלוי לב אתנו. הוא אמר לנו שהוא גאה במתקן זה ושהוא שמח להציג אותו בפנינו. צעיר שעובד שם מזה 4 שנים הצטרף אלינו לסיור. כאשר נכנס לבניין השחיטה שבו עמדנו עם המנהל, הוא הוצג בפנינו קודם כל כ-"הורג". ואז המנהל חייך ואמר, "אבל אנחנו מכנים אותו "הקוצר".
שאלתי את הקוצר הצעיר אם עבודתו קשה. הוא נראה לפתע מהורהר מאוד וענה, "זה היה קשה בהתחלה, ואחר כך זה נעשה קל יותר. אבל בכל יום קשה לי לעשות זאת." הם תיארו את התהליך. העופות נדחפים "בעדינות" לתוך משפכים שבנויים בקירות כאשר ראשם מוכנס ראשון והם הפוכים. ראשיהם נתלים מתחת לפתח הגדול בבסיס המשפך. הקוצר הצעיר חותך אז את העורקים הראשיים בצידי צווארו של העוף. דלי שמונח מתחת קולט את הדם. במלים שהקוצר השתמש בהן: "אני חותך בעזרת סכין ניתוחים נקייה ששווה 100 דולר. אני נזהר לא לחתוך את דרכי הנשימה. אנחנו זקוקים להם חיים ונושמים ומדממים כדי לנקז החוצה את כל הדם, או שהשלב הבא יהיה מלוכלך מדי. התהליך מהיר מאוד. הדם מתנקז החוצה תוך שתי דקות. הם נושמים כל אותה העת ורגליהם בועטות, אבל מדובר בעיקר בתגובות עצביות."
עמדתי שם, המום מהמילים "שתי דקות בלבד". לאחרונה הנחיתי סדנה שבה ביקשתי מאנשים לעצום את עיניהם ולנחש כמה זמן נמשכת דקה. החזקתי בידי שעון וביקשתי מהמשתתפים לפקוח את עיניהם ולהרים את ידם אחרי מה שנדמה להם כדקה. כמעט כולם פקחו את עיניהם והרימו את ידם אחרי כ-30 שניות. דקה היא זמן רב. שתי דקות שבו אתה תלוי הפוך כאשר העורקים הראשיים שלך חתוכים הן הרבה זמן.
סיירנו במתקן כולו, משדות המרעה למקפיא המלא במאות עופות ארוזים בקפידה. בתום הסיור שלנו צעדנו חברי ואני באיטיות למכונית שלנו, מוכי הלם, כמובן, בעקבות החוויה. באותו רגע ידעתי שהייתי רוצה שכל אדם שבוחר לאכול עוף או בעל חיים שמסומן כ-"גודל בהומאניות" או "אורגני" או "מהטבע" יידרש לבקר במתקן שמספק את הבשר שלו. אני מאמין שרובם לא ירצו לתמוך בתעשיות אלה. אני גם די בטוח שרוב האנשים לא ייקחו חלק בתהליכים האלימים שדרושים כדי לייצר את הבשר שלהם. אסור להסתיר כלום מאחורי תוויות אלה, חסרות האשמה לכאורה: "גודל בהומאניות", "אורגני" או "מהטבע".
פגשתי "צמחוניים לשעבר" רבים שחזרו לדיאטה על בסיס בשר כתוצאה מהזמינות של מוצרי בעלי חיים שמסומנים כ-"הומאניים " או "אורגניים". תוויות מטעות אלה מעניקות לאנשים את הרשות להפנות את גבם למציאות האלימה של אכילת יצורים חיים.
|
||||||||||||
|
|
|
||||||||||||
