הרשם כאן לקבלת המגזין באופן קבוע לדואר האלקטרוני

כתובת דואר אלקטרוני:


גיליון מאי 2007

מערכת: טלי לביא, עומר גינזבורג
 
שלום רב,
 
לפניכם גיליון מס' 3 של מגזין האינטרנט החודשי של עמותת הכל חי.
 
בגיליון זה:

 

1.  חדשות ופעילויות

2.  בג"ץ: הכנסת תחליט על גורל הסוסים – על ההישג שנרשם במאבק נגד מרוצי סוסים ב11.4.07.

3.  ילדים למען הסוסים והחמורים בביה"ס הפתוח ביפו הציעו לעירייה דרכים לעצור את ההתעללות.

4.  הסוסים לא מרוצים כתבה שלישית ואחרונה בסדרה הסוקרת את הדו"ח על מרוצי סוסים, והפעם על הסוף המר הזנחה או שחיטה.
 
 
 
1. חדשות ופעילויות
 
מועצת העיר ת"א מתכנסת לדון בנושא הסוסים והחמורים הצטרפו למשמרת המחאה!
ביום ב' ה21.5.07 תתכנס מועצת העיר ת"א-יפו לישיבה של פורום מקצועי מיוחד בנושא מצבם הקשה של הסוסים והחמורים בשטח העיר. בישיבה זו יקבלו חברי מועצת העיר מידע רב וייחשפו לסיפורים רבים על סוסים וחמורים שעברו התעללות וניצלו בזכות אנשים טובים ועמותות, ובראשן עמותת הכל חי שהצילה כמה סוסים וחמורים מגורל אכזר (למשל הסוסים שבת ותקווה) וידונו בדרכים להתמודדות עם הבעיה. בין השאר תועלה בישיבה הצעת הכל חי לשינוי הסדרי תנועה והצבת תמרורים שיסייעו במניעת הדהרת סוסים וחמורים בעיר, ולהגברת האכיפה של חובת החזקת רישיונות לסוסים, שעתידה לסייע אף היא לצמצום התופעה. הכל חי תקיים בשעה 15:30, בכניסה לעירייה משמרת מחאה נגד ההתעללות בסוסים ובחמורים. זאת על-מנת להשפיע על חברי המועצה לקבל את המלצות העמותה וגורמים מקצועיים אחרים בנושא. בישיבתה בדצמבר 2006, קיבלה המועצה החלטה לקיים את הפורום הנוכחי ולקבל דיווחים שוטפים מהגורמים האחראיים על הפעילויות הנעשות למיגור התופעה. נוכחותם של פעילי הכל חי מחוץ לישיבה ובמהלכה תרמה מאד לקבלת החלטות אלה, וגם הפעם ישנה חשיבות רבה מאד להגיע ולהשפיע.
  
עזרו לכלבים במכלאה העירונית בנתניה!
בצעד נדיר, ההסגר העירוני בנתניה פותח את שעריו למתנדבים. כתוצאה מכך, יש צורך גדול במתנדבים שיוציאו את הכלבים לטיול ויעזרו בימי אימוץ, גם אם לשעה אחת בשבוע. סיוע במכלאה עשוי לתת סיכוי אחרון לבעלי-החיים שגורלם במכלאות העירוניות ידוע. לפרטים רותי אגמון: rutiagmon@gmail.com
 

עזרו לסוסים ולחמורים למצוא בית חם!
במסגרת פעילותה של הכל חי נגד התעללות בסוסים וחמורים הרתומים לעגלות משא, אנו פועלים להחרמת סוסים וחמורים המוחזקים ללא רישיון או בתנאים קשים. הכל חי מתכננת הקמת בית מחסה לסוסים וחמורים מוחרמים, ובינתיים, סוסים וחמורים רבים זקוקים לבתים חמים עם תנאים נאותים, גם אם באופן זמני. אם יש באפשרותכם/ן לעזור, אנא צרו עמנו קשר בטלפון: 03-6243242.

 

הצטרפו להכל חי
פעילות העמותה תלויה במידה רבה בתרומות. אם ברצונכם/ן להצטרף כחברים/ות או להעניק תרומה חד-פעמית, לחצו כאן, או התקשרו אלינו בטל' 03-6243242.
 

    
2. בג"ץ: הכנסת תחליט על גורל הסוסים
 
הישג גדול לבעלי החיים נרשם במסגרת המאבק בתכנית להכניס מרוצי סוסים לארץ: ביום 11.4.07 התחייבה המדינה בפני בג"צ שלא לקיים מרוצי סוסים למטרות הימורים אלא אם תעבור חקיקה ראשית של הכנסת בנושא, ולא לקדם את התעשייה בטרם תשמע את טענות המומחים של הכל חי נגד הכנסת התעשייה לארץ. לראשונה, המדינה מחויבת לשקול את רווחת בעלי החיים לפני שהיא שוקלת לקדם תעשייה המנצלת אותם.
  
הרקע לעתירה. ביום 26.7.2004 קיבלה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ("הקבינט החברתי-כלכלי") החלטה לקדם תוכניות להקמת היפודרומים (מסלולים) למרוצי סוסים. שבוע לאחר מכן קיבלה ההחלטה תוקף של החלטת ממשלה. בהחלטה נכתב כי היא ניתנת "במסגרת הכוונה להתיר מרוצי סוסים להימורים בישראל". הועדה, המורכבת משרי החינוך, האוצר, התיירות והחקלאות, לא שקלה את הסוגיה הקריטית של גורל הסוסים בתעשייה.
 
מוחים ועותרים. ביום 13.4.05 שיגרה הכל חי מכתבים לשרי החינוך, האוצר, התיירות והחקלאות, באמצעות עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות. במכתבים אלה ביקשה העמותה מהשרים לבטל את ההחלטה להקים היפודרומים לצורך קידום התעשייה האכזרית, וזאת מכיוון שההחלטה מנוגדת לחוק צער בעלי חיים ומכיוון שלא נערכה בדיקה של שיקולי זכויות בעלי החיים בטרם התקבלה. משתי סיבות אלה, כתבה העמותה, ההחלטה איננה חוקית. משפנייה כזו לא הועילה, ונראה היה כי צעדים לכיוון קידום התעשייה ממשיכים להינקט, עתרה הכל חי ביום 18.9.2005 לבג"ץ נגד החלטת הממשלה, באמצעות עורכי הדין רדעי וגדות ועו"ד פרופ' אלכס שטיין.
  

 

  

הרבה ועדות, מעט שיקולים רלוונטיים. ועדת מכרזים בין-משרדית, שהוקמה על ידי הממשלה במהלך 2005 לצורך "בחינת הקמה והפעלה של שדה מרוצים", שכרה את שרותיה של חברה בשם TASC , שבדקה את ההיתכנות הכלכלית של המרוצים בישראל. הועדה לא פרסמה את תוצאותיה של הבדיקה, ולא את המשתנים שנבדקו (למשל, האם נלקחה בחשבון הפגיעה הצפויה לאלו שעתידים להימשך לאשליית הכסף הקל שבהימורים במקום). ביום 21.1.07 התקיימה ישיבה של הועדה הבין-משרדית אצל שר החקלאות, במהלכה הוחלט על הקמת "צוות היגוי" בין-משרדי, לצורך קידום חקיקה שתסדיר את ההימורים על מרוצי סוסים, לכאורה "על כל הפנים המקצועיים הכרוכים בנושא". צוות זה מורכב מנציגים של מספר משרדים, וביניהם היחיד הרלוונטי לנושא רווחת הסוסים הוא משרד החקלאות, האחראי, באופן בעייתי, על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. כפי שהוכח בעבר במאבקים להגה על בעלי חיים, למשל במאבק נגד פיטום אווזים, משרד החקלאות משמש לעיתים קרובות כ'חותמת גומי' המכשירה התעללות קשה והמונית בבעלי-חיים. במצב עניינים זה, התעורר חשש גדול כי במידה והעתירה לבג"צ תידחה, יוכל הצוות הבין-משרדי להמשיך בקידום התכנית ללא התייחסות למצב הסוסים בתעשייה.
 
המדינה מגיבה. במהלך 2005 ו- 2006 נדחה הדיון בעתירה מספר פעמים. ביום 2.4.07, כשבוע לפני הדיון המתוכנן בבג"ץ, התקבלה תגובת פרקליטות המדינה לעתירה. אלה הן כמה מן הנקודות המרכזיות בתגובת המדינה:

  • הטיוטה לחוק המתגבש על ידי צוות ההיגוי תועבר לידי הכל חי, ולעמותה "תינתן האפשרות להשמיע את דבריה ולהביע את דעתה". המדינה הוסיפה הסתייגות לפיה "עמדת העותרת תישקל במסגרת האיזונים בין האינטרסים השונים הכרוכים בעניין".
     

  • המדינה "לא תקיים מרוצי סוסים והימורים עליהם (...) אלא לאחר שהעניין יוסדר בחקיקה ראשית". זהו הדבר המרכזי והחשוב ביותר שנכתב בתגובה. לאור טיעוני העתירה, המדינה מבטיחה כי חקיקה של הכנסת תתייחס ישירות לנושא בריאותם ורווחתם של הסוסים המשתתפים במרוצים.
     

  • לסיכום נטען בתגובה כי "כל עוד לא לובנו והוכרעו הסוגיות המשפטיות, הכלכליות והמקצועיות (..)ועל רקע ההצהרה הנ"ל (...) הרי שלעת הזו, העתירה הינה מוקדמת ותיאורטית ואין מקום להכריע בה".

מגיעים לבג"ץ. ממש עד רגע פתיחת הדיון בבג"ץ, ב- 11.4.07, התדיינו עורכי הדין של הכל חי עם עורכי-הדין של הפרקליטות על הצעות המדינה, ולבסוף הגיעו להסכמה, לפני פתיחת הדיון עצמו. נביא כאן ציטוטים של שני החלקים העיקריים בהצעה זו, והתייחסות למשמעותם:

  1. "המדינה לא תקיים מרוצי סוסים למטרות הימורים אלא לאחר שהעניין יוסדר בחקיקה ראשית" : בהצהרה זו הודיעה המדינה שלמעשה אין בסמכות הממשלה לקדם את התעשייה ושנדרשת החלטתם של חברי הכנסת בעניין. החשש לפיו משרדי הממשלה בלבד יהיו אמונים על קבלת ההחלטה הקריטית עבור הסוסים פג.
     

  2. "תינתן לעותרת הזכות להשמיע את דבריה (...) ולאור נכונות המשיבים לשמוע ולבדוק את טענות העותרת וחוות דעת המומחים מטעמה": מדובר בהישג גדול, כיוון שלמרבה הצער, עד כה כאשר קודמו תעשיות המנצלות בעלי חיים, קולם כלל לא נשמע וסבלם לא היווה שיקול משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.

לאור קבלת טיעוניה של הכל חי בעתירה על ידי נציגי המדינה, התאפשר לצדדים להגיע להסכמה בנושאים הספציפיים שהועלו. שופטי בג"ץ בעתירה (אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין ועוזי פוגלמן) קיבלו את ההסכמה, נתנו לה תוקף של פסק דין והעתירה נמחקה. כלומר, המאבק עוזב לעת עתה את הזירה המשפטית ועובר להתרכז בכנסת.
 
המשך המאבק תלוי בכולנו! תוצאותיו של ההליך המשפטי חיוביות. כעת, חשובה יותר מאי פעם פעילותנו הציבורית, על-מנת שחברי הכנסת יבינו את ההשפעות הנוראיות שתהיה להחדרת תעשיית מרוצים לישראל עבור הסוסים. נציגי הכל חי ימשיכו בפעילותם הנמרצת בכנסת, אבל הסוסים זקוקים גם לעזרתכם. כידוע, חברי כנסת מושפעים מאוד מדעת הקהל בנושאים הנדונים. לפיכך קיימת חשיבות רבה בהפצת מידע לציבור על האכזריות שטבועה במרוצי הסוסים, ובכך כל אחד יכול לעזור. אם הציבור יביע התנגדות למרוצי סוסים, ובעיקר ימנע מלהגיע לאירועי המרוצים המתקיימים בינתיים בחגים, תהיה זו תרומה אדירה למאבק למניעת אישור תעשיית המרוצים בישראל. הפגנות שהכל חי ערכה בעבר, כמו גם לאחרונה, העלו את הנושא כלי התקשורת המרכזיים. אם עוד לא הצטרפתם לפעילויות אלה, זה הזמן!
 
כתבות פורסמו לפני הדיון בעתירה ב nrg, ואחריו בYnet וב ג'רוזלם פוסט.
   

  
3. ילדים למען הסוסים והחמורים
 
תלמידות כתה ו' בבית-הספר הפתוח ביפו החליטו להקדיש את פרויקט המעורבות בקהילה למען בעלי-החיים, ולפעול נגד ההתעללות בסוסים ובחמורים המנוצלים לסחיבת משאות בעיר. בשיתוף עם הכל חי הם חשבו על דרכים להאבק בהתעללות, וב17.4.07 הם הציגו אותה בפאנל רשותי מיוחד, בין השאר בפני הוטרינר העירוני.
 
'פתוח' לרעיונות חדשים. בבית-הספר הפתוח והדמוקרטי ביפו , לומדים ילדים החל מכתה א' ועד כתה י"ב. תלמידי בית הספר משתתפים בועדות שונות, אחת מהן נקראת "ועדת מנהיגות צעירה", והיא אחת מבין מספר ועדות הקיימות ברשת של בתי-ספר בתל אביב-יפו המפעילים תכנית דומה. במסגרת התכנית, מזהים תלמידים ברחבי העיר נושאים חברתיים וסביבתיים למענם הם מעוניינים לפעול ופועלים בדרכים שונות לשיפורם, במה שמכונה "פרויקט פורץ דרך". שמונה תלמידות שבחרו להשתתף בועדה זו החליטו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית כי הן מעוניינות להתמקד במאבק בהתעללות בבעלי-חיים. ההחלטה לא נפלה על אוזניים ערלות שכן בית-הספר בו הן לומדות עוסק זה מכבר בפעילות חינוכית להגנה על בעלי-חיים. המורה ענת בן-יהושע אף קבעה שעת לימודים קבועה במערכת המוקדשת לעיסוק בנושא.
 
אקטיביזם בגיל צעיר. במסגרת שיעורים אלה הגיעו לבית-הספר גם נציגים של ארגונים להגנה על בעלי-חיים. בעקבות אחד הביקורים החליטו התלמידות להתמקד תחילה במאבק נגד החווה במושב מזור, אשר חוטפת קופים מהטבע במאוריציוס, מגדלת ומרבה אותם ולבסוף שולחת אותם לניסויים קשים בחו"ל. כחלק ממאבקן, הן ארגנו מבצע החתמה על עצומות ושלחו מכתבים לרשויות. בקרוב עתידות התלמידות להגיע גם לכנסת, ולהגיש את העצומות לחברי הכנסת במסגרת כנס מיוחד שייערך בנושא. במקביל לפעילות לסגירת חוות מזור, נחשפו התלמידות לתופעה קשה נוספת, וזו מתקיימת ממש מתחת לאף, לא רחוק מתחום בית-הספר: סוסים וחמורים מנוצלים לסחיבת משאות ברחבי תל-אביב-יפו, לעיתים מצבם הגופני קשה, רבים מהם מוחזקים ומועמסים בסחורות באזור יפו.
 

 

  

כנס עירוני הזדמנות להשפעה. נציגי בית-הספר פנו להכל חי בבקשה להצעות לפעילויות אפשריות נגד ההתעללות בסוסים ובחמורים, וזאת לקראת פעילות חשובה שעמדה להתקיים בהשתתפות בית הספר. מדובר בכנס שנתי מיוחד, בו משתתפים נציגים של כלל בתי-הספר המשתתפים בתכנית, המציגים את הפרויקטים השונים ומעלים הצעות נוספות בפני פאנל של אחראים מטעם הרשויות לנושאים שנבחרו, ובמקרה הזה בפני הוטרינר העירוני של ת"א-יפו, ד"ר צבי גלין. התלמידות החברות בועדה למדו את הנושא ובחנו את דרכי הפעילות האפשריות.
 
בכנס עצמו. לכנס, שהתרחש במרכז המוזיקה הסמוך לאצטדיון בלומפילד, הגיעו התלמידות מוכנות. כשהגיע תורן, עלו הנציגות לבמה. הן החלו בהקרנת סרטון שצולם ע"י הכל חי, המתעד את ההתעללות בסוסים ובחמורים. במהלך הקרנת הסרטון, הציגו התלמידות את הנושא, והעלו את הנקודות האלו ועוד:
 
"אנו עדים מידי יום ביומו לסוסים הנושאים משאות כבדים ברחובות ולילדים הדוהרים עליהם, כאשר רגלי הסוסים פצועות, לפעמים עד זוב דם, חלקם נמצאים בתת-תזונה, חלשים ועייפים. מבדיקה שנעשתה למדנו שבמקרים רבים, פרסות הברזל המותאמות לסוסים אינן בגודל המתאים, מה שמזיק לרגליהם ופוגע בהן (...) מטרתנו היא הגברת המודעות לצרכי בעלי החיים באמצעות חינוך ואחריות קהילתיים. אנו מאמינות שהגברת המודעות על-ידי שלטים ברחובות המפנים את התושבים למוקד דיווח עירוני (106) במקרים כדוגמת סוסים הדוהרים ברחובות, יעצב את השיח המקומי ויגביר את הערנות של כולנו".
 
כאן הציגו הבנות שלט לדוגמא עבור תלייה ברחובות, והגישו אותו לד"ר גלין. הן המשיכו:
 
"כאשר הגענו לבדוק את חוק צער בעלי חיים, התחלנו לשאול את עצמנו שאלות להבהרה – לדוגמא, 'לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני'. כיצד מחליטים מתי בעל החיים מפסיק להיות 'מסוגל'? מהם הקריטריונים? חיפשנו ולא מצאנו תשובות חותכות. לכן, אנו מציעות במעמד זה לעיריית תל-אביב, להיות החלוצה וליצור באופן רשמי תקן לסוסים וחמורים. בתקן יילקחו בחשבון כל הפרמטרים הקשורים בנושא – מספר שעות עבודה לסוס ביום, כמות מינימאלית של אוכל שעליו לאכול ולשתות, תחזוק האורוות, רוחב רתמות מותר וטיפול שיגרתי אצל הווטרינר) (...). אנו מבקשות שלכל סוס וחמור תהיה תעודה עם הפרמטרים שיבחנו אחת לשנה, בדיוק כפי שנעשה לכל כלב וחתול.
 
ביום חמישי האחרון (...) התפרסמה ידיעה (...) בה הוצג רב-פקד שאול מימון – 'שוטר אחד...בחצי משרה המופקד על הטיפול בלמעלה מ-10,000 דיווחים על מעשי התעללות בבעלי-חיים המגיעים מדי שנה למשטרה'. אנו שואלות אתכם חברים יקרים – האם זה מצב שניתן להשלים איתו?"
 
תגובת הוטרינר: 'אנחנו פועלים'. לאחר דברים אלו, עלה ד"ר גלין לבמה והגיב לדברים.
בתחילה, התייחס ליוזמת הכל חי וטען כי "כבר בשנת 2005 התקבלה ההחלטה לפעול למיגור התופעה של (...) אחזקה וניצול של סוסים וחמורים". לאחר מכן, הביא גלין נתונים חדשים, לפיהם החרימה העירייה בשנה האחרונה 46 סוסים וחמורים, ו"רק בשבוע שעבר אספנו שלושה סוסי פוני מפארק הירקון". כמו כן הוא טוען "כי כל סוס ועגלה בעיר נקנסים. בשנה האחרונה למעלה ממאה וחמישים נקנסו". עוד טען גלין, כי העירייה אוספת פסולת מתכת, כיוון שאותה נוהגים הרוכבים לאסוף ולהעמיס על גב בעלי-החיים, וכי השרות הוטרינרי, שבראשו הוא עומד, שם לעצמו למטרה "להוריד את מספר קלוטי הפרסה (החמורים והסוסים, ע.ג.) בעיר בחמישים אחוזים בתוך שנתיים". יש לזכור כי החלטה זו התקבלה לפני שנתיים תמימות. די והותר זמן להגיע לתוצאות.
 
התייחסות עניינית? קשה לצפות מאיש ציבור להודיע על אימוצה של פעילות אופרטיבית כלשהי מיד לאחר שתושבי העיר מציעים אותה. ובכל זאת, ניתן היה לצפות למעט יותר מהתגוננות מד"ר גלין: במקום להתייחס להצעת התלמידים לתקן הוא טען כי "יש לנו את חוק צער בעלי-חיים", על אף שהתלמידות דווקא התייחסו בדבריהן לחוסר הבהירות של אותו חוק. בתגובה להצעתן לתליית מודעות הקוראות לתושבים לדווח לעירייה על הדהרת סוסים וחמורים בעיר, הוא ביקש: "אני לא רוצה שתפנו ל-106 אלא שתהיו בקשר ישיר אתנו. אפילו אתן לכם את הפלאפון הפרטי שלי". כלומר, לא התקבלה התייחסות ישירה מצדו להצעה לתליית המודעות. גלין אמנם הזכיר, כי החרמת בעלי-החיים דורשת גם הקצאת ציוד ומשאבים וגם מקומות מקלט לבעלי-חיים, מהם אין הרבה בנמצא. אך נראה, בכל זאת, כי דווקא 'הצפת' המוקד העירוני והמשטרה בפניות בנושא, תוכל לגרום לשינוי בסדר העדיפויות, שהוא שלב הכרחי בדרך להקצאתם של אותם משאבים ומקלטים החסרים כל-כך.
 
ממשיכים לפעול. לאחר הכנס, נוצר קשר בין ד"ר גלין לבית-הספר. מדווחת נורית חפץ, מורה בבית-הספר, המרכזת את פעילות הוועדה: "גלין אמר כי הוא התרשם מאד מפעילות התלמידים, והוחלט כי הוא יגיע לבית-הספר לפגישת המשך עם התלמידות. כמו כן הזמין גלין את התלמידות להצטרף לסיורים ולמבצעי ההחרמה של הסוסים והחמורים שעברו התעללות". נקווה, כי ברוח חיובית זו ימשיך הוטרינר העירוני לפעול בשיתוף פעולה עם בית-הספר, ואולי גם יוציא לפועל את התכנית לעידוד הציבור לדווח על ההתעללות. אמנם, הכל חי פועלת למען הפסקתו המוחלטת של ניצול הסוסים והחמורים בעיר, ואילו בית-הספר הדמוקרטי הגדיר מטרות המתמקדות בצמצום הסבל, אך גם מטרה זו חשובה בדרך ליצירת מציאות טובה יותר לבעלי-חיים בעיר. עוד נקווה, כי פעילותם של תלמידי 'הפתוח' תהווה השראה לתלמידים נוספים, אשר יבחרו להקדיש את מרצם למען בעלי-החיים.
 
בואו גם אתם לפעול! הצטרפו למשמרת המחאה ב21.5, או עזרו למצוא מקלט לסוסים ולחמורים!
 
תודה לאשרה בר ולנורית חפץ על העזרה בהכנת הכתבה.
 

 

  
4. הסוסים לא מרוצים
     כתבה שלישית ואחרונה בסדרה
 
במסגרת המאבק למניעת הקמתה של תעשיית מרוצי סוסים למטרות הימורים בישראל, ערכה הכל חי דו"ח מיוחד על מצב הסוסים בתעשיית המרוצים העולמית. אנו מביאים סדרת כתבות הסוקרת את ממצאי הדו"ח, והפעם על גורלם של הסוסים כאשר הם נפלטים מהתעשייה לרוב, הזנחה ושחיטה עבור תעשיית הבשר.
 
הכתבה ערוכה מהדו"ח שנכתב ע"י תמיר לוסקי

הרוב נפסלים ובמהרה. עד כה ראינו כי מחצית מהסוסים שמורבעים עבור תעשיית המירוצים נפסלים במהרה מהשתתפות במירוצים, עקב היותם חולים, חלשים או בלתי מתאימים מסיבות אחרות.מתוך אלו שכן נכנסים לאימונים, 5% בלבד מסוגלים לספק ביצועי מסלול שמכסים על הוצאות האימונים שלהם, בעוד האחרים מתגלים כלא-מתאימים, נפצעים או חולים, ורובם נפלטים מאימונים תוך מס' שנים, לאחר שנפצעו או פיתחו מחלות שונות.
 

 

 

לאן נעלמים הסוסים? למרבה הצער, כיום לא מתבצע באף מדינה מעקב מסודר ומדויק אחר גורלם של סוסי מירוץ, ורק מידע חלקי מתפרסם בדוחות הרשמיים. לפי הנתונים הרשמיים, באנגליה רשומים כ-20,000 סוסים וכ-4,000 מתוכם "פורשים" ממירוצים מדי שנה. ידוע כי חלק מהסוסים מועברים להרבעה או נמכרים לאנשים פרטיים לצורכי רכיבה לא-תחרותית או עבודה. יחד עם זאת, מספר גדול של סוסי מירוץ לשעבר נשחטים ומיוצאים לשוק הבשר הבינלאומי.
 
שיקום לא כלכלי. בעלי משרות מתוך תעשיית מירוצי הסוסים טוענים שהסוסים יקרים ללבם, וכי גם סוסים שכבר אינם מסוגלים להתחרות או לשמש להרבעה מבלים את שארית חייהם במעין "פנסיה", תוך שאנשים מסורים מטפלים בהם ודואגים לצרכיהם. נראה, כי הסוסים הזוכים לטיפול הנדרש הם מעטים: מתנדבים המנהלים חוות שיקום לסוסים שנפלטו מתעשיית המרוצים מספרים כי ההוצאות על טיפול בסוס נעות בין 4-5 אלף ליש"ט (32-40 אלף ש"ח) בשנה. תעשיית מירוצי הסוסים מרוויחה מיליארדי ליש"ט בכל שנה באנגליה בלבד, אך היא מספקת מקום רק ל-50 סוסים מתוך ה-4,000 שפורשים מדי שנה ואינה תורמת כלל לחוות השיקום של עמותות להגנה על בעלי-חיים. ברור, אם כן, שכל עוד סוס מסוגל לספק רווחים בדמות דמי-הרבעה או פרסים, לרוב הוא יוחזק בתנאים "סבירים" ע"י בעליו (אם מתעלמים מהאינטנסיביות הפוגענית של אימוני המירוצים, או השגרה הקשה והַמֵנוונת של סוסי וסוסות ההרבעה). אך מעטים הם האנשים שמסוגלים או מוכנים לספק את התנאים הללו לסוס מירוץ לשעבר, כאשר הלה אינו מסוגל לכסות על הוצאותיו, ובוודאי כאשר הוא פצוע או חולה ונדרש עבורו טיפול וטרינרי. כך מגיעים מרבית סוסי המירוץ לתנאים מחפירים של הזנחה, או שהם נשחטים למאכל.
 
מוות ללא הצדקה. האם כל הסוסים שנשחטים כה חולים וסובלים עד כדי כך שהטענה כי "המתתם עדיפה להם" תהיה סבירה, או שאולי הם בלתי ניתנים לשליטה כך שלא ניתן לשקמם? מחקר שנערך בארה"ב ב-2001 מספק תשובה לשאלות אלו. במחקר זה השוו סוסים במשחטות לסוסים במכירות פומביות, באמצעות פרמטרים כגון בריאות, מצב תזונתי, מצב הפרסות, צבע גיל וגזע. נמצא כי 13% מהסוסים במשחטות בבירור 'כשירים לרכיבה', וכי רק 28% בבירור 'בלתי כשירים לרכיבה'. במילים אחרות, בין 13%-72% מהסוסים שנשלחים לשחיטה בפירוש ברי שיקום ואין כל 'הצדקה' רפואית להמתתם. רק במקרים ספציפיים מאוד נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הסוסים במשחטות ובין קבוצת הסוסים במכירות פומביות. לדוגמא, 10% מהסוסים שנשלחים לשחיטה לקו במצב גרוע מאוד של הפרסות, לעומת 2% אצל סוסים במכירות פומביות. כמו כן, ב-4% מהסוסים שנשלחו לשחיטה נמצאו בעיות התנהגותיות חריפות, כגון התנהגות סטריאוטיפית (למשל, ניעור חוזר של הראש), התרוממות חוזרת ונשנית על הרגליים האחוריות ועוד, שככל הנראה נגרמו עקב האימונים הקשים, מחלות כרוניות שלא טופלו כיאות, או התעללות.
 
לפי חוקרים אלה, הגיל הממוצע בו סוס קורס או הופך בלתי כשיר למירוצים הוא שש שנים. החוקרים אף מציינים כי סוס מירוץ שחווה פציעה המסכנת את יכולתו להמשיך באימוניו, לעיתים קרובות נשלח ישירות לשחיטה.
  

 

סיכום הדו"ח. סוסי מירוצים מאופיינים מלכתחילה בבריאות רופפת עקב שיטת ההכלאה בה הם מורבעים, אך בריאותם נפגעת עוד יותר עקב האימונים המפרכים והמירוצים הקשים בהם הם נדרשים להשתתף. באנגליה בלבד מתים על המסלול מאות סוסים בכל שנה, ואלפים מומתים או נשלחים לשחיטה לאחר שהם כושלים בייעוד שנבחר עבורם ע"י הסוחרים שרכשו אותם. גם לאחר שבריאותם נהרסה עקב המאמצים העילאיים שגובה מהם ההשתתפות באימונים ובמירוצים, הם לרוב סובלים מהזנחה או מסיימים את חייהם, תוך שהשלימו רק כחמישית מתוחלת החיים המקסימלית שלהם.
 
האם בידור והימורים הם הצדקה סבירה להתעללות ממוסדת בהיקף מחריד שכזה?

 

    

 עמותת הכל חי

 

אתר באינטרנט:

 

www.hakolchai.org

 

דואר אלקטרוני:

 

info@hakolchai.org

 

טלפון:

 

03-6243242

 

פקס:

 

03-6241640

 

דואר:

 

הכל חי, ת"ד 51858, תל אביב 67214, ישראל