הרשם כאן לקבלת המגזין באופן קבוע לדואר האלקטרוני

כתובת דואר אלקטרוני:


גיליון ספטמבר 2007

מערכת: טלי לביא, עומר גינזבורג
 
שלום רב,
 
לפניכם גיליון מס' 8 של מגזין האינטרנט החודשי של עמותת הכל חי. קריאה נעימה!
 
בגיליון זה:

 

1.  חדשות וקריאות לפעולה

2.  "ביחד אנחנו כוח גדול"

3.  ניצולי המלחמה – כבר בני שנה

4.  'אטרקציה תיירותית' – על סבלם של סוסים הרתומים לכרכרות ועל המאבקים בעולם נגד תעשייה זו
    
 
 
1. חדשות וקריאות לפעולה

דיון בבית המשפט ומשמרות מחאה נגד מרוצי סוסים. ביום רביעי, ה-19.9.07 יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בנצרת בנוגע להתנגדות שהגישה הכל חי נגד התכנית להקמת היפודרום בגלבוע.
 
למרות התנגדויות שהגישו גופים ציבוריים שונים, וביניהם הכל חי שהתנגדה לתכנית מטעמי הגנה על הסוסים, אישרה הועדה המחוזית לתכנון ובניה את התכנית להקמת ההיפודרום. הכל חי הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לערור על החלטת הועדה המחוזית. אם תתקבל עמדת הכל חי בדיון שיתקיים החודש, תוכרע ההחלטה האם להקים היפודרום בגלבוע על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה.
 
הדיון הקרוב בבית המשפט הנו בעל חשיבות גבוהה עבור המאבק נגד מרוצי הסוסים! פעילים המעוניינים להגיע לדיון בבית המשפט בנצרת מוזמנים לפנות להכל חי בטל': 6243242-03
.
 
קיום משמרות מחאה, הצבת דוכני הסברה והחתמת אנשים על העצומה הקוראת לביטול התכנית, מסייעים לנו להדוף את הנסיונות לקדם את התכנית בצורות שונות. אנו מוסרים חומרי הסברה לעוברים ולשבים, משוחחים עמם על הנושא ומציגים שלטים המופנים לכיוון המכוניות העוברות במקום. בתקופה הקרובה תתקיימנה משמרות מחאה בתל אביב, בצומת הרחובות המלך ג'ורג' ושד' בן-ציון, בימי חמישי 6.9 ו- 20.9, בשעה 17:00. לפרטים נוספים: אשרה,
2288498-054.
 
פתרונות לסוסים ולחמורים. הכל חי ממשיכה לפעול להפסקת התופעה של סוסים וחמורים הרתומים לעגלות משא. ריבי רונן מדווחת בכתבתה בעיתון "הארץ" על מצבם העגום של החמורים בארץ ועל התוכנית של הכל חי להקים בית מחסה לשיקום סוסים וחמורים.
 
ובינתיים, עזרו לסוסים ולחמורים למצוא בית חם! הכל חי פועלת להחרמת סוסים וחמורים המוחזקים ללא רישיון ו/או בתנאים קשים. סוסים וחמורים רבים זקוקים לבתים חמים עם תנאים נאותים, גם אם באופן זמני. אם יש באפשרותכם/ן לעזור, אנא צרו עמנו קשר בטל': 6243242-03 או בדו א"ל.
  

 

הצטרפו להכל חי! פעילות העמותה תלויה במידה רבה בתרומות. אם ברצונכם/ן להצטרף כחברים/ות או להעניק תרומה חד-פעמית, לחצו כאן או התקשרו אלינו בטל' 6243242-03.

   

    
2. "ביחד אנחנו כוח גדול"
 

תל אביב: פעילות בעיר ללא הפסקה. כמדי חודש, גם החודש קיימה הכל חי משמרות מחאה, המלוות בדוכן הסברה, בנושא מרוצי סוסים. הפעילות התקיימה במרכז תל אביב, בימי חמישי אחה"צ ובמהלכה נחשפו הולכי הרגל ונוסעי הרכבים באזור למידע על ההתעללות הטבועה בתעשיית מרוצי סוסים. רבים מן העוברים והשבים התעניינו בנושא וחתמו על העצומה, חלקם הקדישו מזמנם והתעמקו בשאלה "מדוע יש להיאבק בתעשיית מרוצי סוסים" ואחדים אף השתלבו במאבק באופן פעיל והצטרפו לפעילות ההסברה במשמרת הנוספת שהתקיימה במהלך אוגוסט.

ההסברה עובדת. כך מספרת שי בובה, פעילה מסורה למען זכויות בעלי חיים, שהתנדבה לסייע במשמרת המחאה שערכנו ב- 23.8.07, שם חילקה עלונים ועסקה בהסברה לציבור העוברים והשבים : "היה ממש מרגש לראות כיצד דעתם של אנשים השתנתה בעקבות שיחתנו. הם היו צמאים למידע". גם זוהר מיטלשטט ושירה פז לקחו חלק בפעילות ההסברה באותה המשמרת, לאחר שנחשפו לנושא לראשונה במשמרת המחאה שהתקיימה ב- 9.8.07. זוהר ושירה מוסיפות: "הסברנו לאנשים מדוע מרוצי סוסים הם דבר אכזרי, כי הרגשנו שככה אנחנו יכולות באמת לעזור לבעלי החיים. אנחנו מאמינות שכל אחד יכול להשפיע, וגם אם זה מאמץ, ויש אנשים שיכולים לתת מעצמם רק קצת, זה חשוב כי ביחד אנחנו כוח גדול שיכול לעצור את התכנית להכניס מרוצי סוסים לארץ".
 

 

 

משמרות מחאה ודוכני הסברה אוגוסט 07

 

   

    
3. ניצולי המלחמה – כבר בני שנה
 
שנה לסיום מלחמת לבנון השנייה, אנו מביאים עדכון מצולם על מצבם של הכלבים הנטושים שהכל חי הצילה והטיסה לארה"ב
   
במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, עזבו תושבים רבים בצפון הארץ את בתיהם וברחו מאימת הטילים. חלקם השאירו את הכלבים שלהם מאחור כשהם קשורים, ללא מזון או מים או משוטטים ברחובות. הכל חי ערכה מבצע הצלה מורכב, במסגרתו חילקו המתנדבים מזון, מים וטיפול נגד טפילים לבעלי החיים שננטשו מאחור, ואספו את בעלי החיים שהיו זקוקים לעזרה, ברחבי הצפון המותקף. לכלבים רבים מצאה העמותה משפחות מאמצות בארץ, אבל אחרים חיכו שבועות ארוכים בפנסיון. בעמותה הוחלט לפעול, בשיתוף עם העמותה-האחות האמריקנית חי , לאימוץ הכלבים על ידי משפחות מאמצות בארה"ב.
 
המאמץ המשולב הניב תוצאות חסרות תקדים: 39 כלבים, מרביתם גורים בני שלושה חודשים לערך, הוטסו לארה"ב ומצאו משפחות מאמצות נהדרות. המשפחות נבחרו מבין מאות רבות של פונים מקרב הקהילה היהודית, מאזור המדינות וושינגטון, וירג'יניה ומרילנד שבחוף המזרחי של ארה"ב. בגליון פברואר הבאנו דיווח על התאקלמותם של כמה מהכלבים. כעת, שנה לאחר תום המלחמה, ועם מלאת שנה למרבית הכלבים שהוטסו, רצינו לשמוע מעט על חייהם של הכלבים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
 
כמה מן הכלבים אומצו על ידי חברים ותיקים בעמותות חי והכל חי. "נמש", למשל, מצא את משפחתו החדשה כמעט ברגע שהניח את כפותיו על אדמת ארה"ב. שרי, חברת העמותה, הגיעה לשדה התעופה עם מתנדבים רבים נוספים בכדי לקבל את פניהם של 39 הגורים, ניצולי המלחמה בצפון. היא הוציאה את הגורים מהכלובים, כל אחד בתורו, האכילה והשקתה אותם, ערכה להם טיול בשדה וליוותה אותם לבדיקה של וטרינר שדה התעופה. כך עשתה עם גורים רבים, אך כשידיה אחזו בנמש, בתוך כלוב ההטסה שלו, הזמן עצר מלכת עבורה, היא חיבקה אותו בזרועותיה ומיד התאהבה אנושות בכלב המתוק. מאותו רגע, לאחר שקיבלה את ברכת פעילי העמותה, שרי ובני משפחתה (ביניהם אח "מזן מוזר", פרוותי ודובר "מיאו" בלבד) הפכו למאמצים הרשמיים של נמש והם חבורה בלתי נפרדת.
 

   

"נמש" בביתו החם

 

גם "צבוע" זכתה למשפחה מאמצת מבין חבריה הנאמנים של חי והכל חי. כשלין הניחה את עיניה על "צבוע" ביום אימוץ בבית כנסת בארה"ב, היא מיד נזכרה בכלבה האהוב מלפני שנים רבות, כשעוד גרה בישראל. מבחינתה, "צבוע" התאימה באופן טבעי למשפחתה כיום. כש"צבוע" הגיעה לבית המשפחה היא הייתה מפוחדת ונרגשת, ולין, בעלה ובתה הרגיעו אותה בסבלנות וללא הפסק עד אשר הגורה הרגישה בנוח בביתה החדש. כיום "צבוע" משחקת בקביעות עם כלבים רבים בשכונה, היא זוכה לטיולים ארוכים ולהמון אהבה.


צבוע ובת משפחה
 

גורים אחרים אומצו רק בסיומו של תהליך בחירה מדוקדק של המשפחה המעוניינת לאמץ. "לאקי" היה מבין הכלבים שמייד שבו את ליבו של כמעט כל מי שהביט בו. אין פלא, אם כן, שמספר משפחות עשו כל שביכולתן להוכיח כי הן ראויות להיות המשפחה המאמצת של בר המזל. שתי משפחות הגיעו ל"גמר", בילו זמן עם הגור המתוק במרכז היהודי בוירג'יניה, ולא הרפו ממנו עד שנפלה ההחלטה.

 
כאשר נבחרה המשפחה שזכתה להמלצות החמות של עובדת המרכז היהודי בו נערך יום האימוץ, המשפחה השנייה הייתה שבורה לחלוטין. בני המשפחה קיוו להיות משפחתו של "לאקי", והתאכזבו מאוד שמשאלתם לא התגשמה. לכן, כעבור חודש, כאשר האימוץ אצל המשפחה שנבחרה לא הסתדר, לא ניתן היה למצוא משפחה מאושרת יותר באזור מהמשפחה השנייה שקיבלה את שרצתה מכל – להיות משפחתו של "לאקי".
 
כאשר יו"ר הועד המנהל של הכל חי, נינה נייטלסון, ערכה ביקור אצל המשפחה לפני מספר חודשים, היא התוודעה למערכת יחסים קסומה בתוך המשפחה. כבר כשהגיעה לחצר הבית, הזדמן לה לקבל הצצה לתוך הסלון ולהבחין בילדים משחקים עם "לאקי" השובב ובאביהם כורע מתחת לספה בחיפוש אחר הצעצוע של הכלבלב. כשהגיעה גב' נייטלסון לדלת, "לאקי" רץ לקראתה בשמחה ומשסיים את קבלת הפנים רץ מיד בחזרה לסלון שם עשה את צרכיו על השטיח וזכה לנזיפה מחויכת מאב המשפחה. ללא ספק, אהבת אמת.

   

 

"לאקי" והמשפחה המאושרת

   
  

"משי" הייתה מושא הערצתם של פונים רבים במהלך יום האימוץ בבית הכנסת הרפורמי בוירג'יניה. אך מבין כולם בלט זוג אחד שהחליט מבעוד מועד לפעול למען "משי" ויתר הגורים והתנדב לבוא ממרילנד לוירג'יניה במיוחד בכדי לעזור לפעילי חי במהלך יום האימוץ. בני הזוג שוחחו עם פונים ולקחו את פרטיהם, סייעו למשפחות פוטנציאליות להכיר את הכלבים ולהגיש את הבקשות לאימוץ, חילקו חומר הסברה על אופן הטיפול בגורים ועוד.
 
כשתם האירוע בבית הכנסת, ביקשו בני הזוג לשמש כמשפחה אומנת ל"משי", עד אשר יבדקו הפעילים את ההמלצות של המאמצים הפוטנציאלים ותתקבל החלטה על אימוצה הקבוע. האישה, מורה בבית הספר היהודי במרילנד, הייתה להוטה לטפל ב"משי" ולהעניק לה חום ואהבה.
 
בסוף אותו יום ארוך, נסעה יו"ר הכל חי וחי , נינה נייטלסון, לבחון את ביתם של בני הזוג וראתה בית חם, ובו נמצא בנם של בני הזוג ועוד שני כלבים קטנים ומאושרים. "משי" התמתחה על הספה, ונראתה כאילו זהו ביתה מאז ומתמיד. כאשר האם שמה אותה בחיקה, ניכר היה ש
"משי" מרגישה בנוח בחיק המשפחה.
 
"משי" נשארה עם המשפחה, וכיום היא משחקת עם הכלבים האחרים ללא הפסקה, נהנית מתשומת לב של כל המשפחה וחיה חיים מאושרים במרילנד.

 

   

"משי" מתפנקת

את "אסקי" ביקרה יו"ר הכל חי, נינה נייטלסון, לפני מספר שבועות. זמן קצר לאחר שאימצו אותו בני המשפחה מבית המחסה בארלינגטון, החליטו לשנות את שמו ל"טאג", על שם משחק אמריקאי פופולארי אותו משחקים יחדיו בני המשפחה (כולל הכלב האהוב, כמובן).

 
"טאג" גדל להיות כלב יפהפה וענק, השוקל כארבעים קילוגרמים. גודלו אינו מונע ממנו להתרוצץ בקלילות, לעמוד על רגליו האחוריות בכדי לפתוח את דלת בית המשפחה כשברצונו להיכנס מהחצר הגדולה פנימה, להתחבק עם כל המשפחה כשברצונו להיות חלק מהחיבוק המשפחתי וכל זאת בשמחת חיים אדירה הניכרת במבטו. ל"טאג" יש חבר בשכונה עימו הוא נפגש ל"פגישות משחק" באופן קבוע, דבר נפוץ בארה"ב. הכלבים משחקים ומתרוצצים ביחד כאוות נפשם.

 
משפחתו מספרת עליו כי בעקבות חוויותיו הלא פשוטות במהלך המלחמה, ניכר ב"טאג" שהוא מוקיר להם תודה על שהם מרעיפים עליו אהבה ומספקים את כל צרכיו.

 

"טאג"

הכלבה "בלה" זכתה למשפחה נפלאה כמעט במקרה, בזכות דני גליק, ילדה בת 11, שהגיעה עם הוריה ליום האימוץ. "כשהגענו רציתי להרים את כל הכלבים ולהגיד "אני אקח את כולם", אבל לרוע המזל ההורים שלי לא רצו עוד כלב. אחרי תחנונים ארוכים הצלחתי לגרום להם לשקול את זה. לבסוף הם אמרו כן(!) ואחרי תהליך ארוך אימצנו אותה וקראנו לה בלה".

 

בלה עם "אחיותיה" החדשות, דנה ואווה

מבין הגורים, ישנם גם מספר זוגות של אחים שהוטסו יחדיו לארה"ב ואומצו בבתים שונים. המשפחות משתדלות לשמור על קשר ושואפות להפגיש בין האחים. משפחותיהם של הגורה "ליאורה" והגור "צבר" גילו מיד לאחר האימוץ כי הן מתגוררות באותו אזור ומיד החליטו להפגיש בין האחים.
 
משפחותיהם של הכלבים מספרות בהתרגשות כי מיד כשנפגשו לראשונה מאז אומצו, הם רצו אחד לקראת השני, קפצו אחד על השני בשמחה והתרגשות, לא הפסיקו לרגע קט לגעת ולשחק זה עם זה, והפכו מיד לבלתי ניתנים להפרדה. התמונות מדברות בעד עצמן:

 

 

"ליאורה" ו"צבר"

מאז המפגש הראשון, האחים נהנים מפגישות משחק משותפות לעתים תכופות, ולפעמים "צבר" אף ישן לילה שלם בביתה של "ליאורה" ושל אמה האוהבת קאריס.
 
"סנואו" ו"ג'ורדן" האחים מצאו משפחות אוהבות באזורים שונים לחלוטין זה מזו. אחת – מלכת האזור ההררי והשני - מולך על הפרברים השקטים. המשפחות, שיצרו קשר ביניהן באמצעות עמותות חי והכל חי, מעוניינות להפגיש בין האחים, אך לעת עתה הדבר לא מתאפשר מכיוון ששני הכלבים דומים מאוד בחששם מפני נסיעה ברכב ובתגובות פיזיות בעייתיות לנסיעה, ומדובר בנסיעה לא קצרה.

  

   

"ג'ורדן" – מלכת "האזור ההררי"

 

   

"סנואו"
חי בפרברים ומבלה בחוות סוסים מדי יום יחד עם כלבים נוספים.

ולסיום, בוקס המתוקה, הקרויה היום "טונה", למדה במהירות לא לפספס הזדמנות לשבת בחיקם של בני משפחתה המטורפים עליה לחלוטין ולשחק עם כל מי שנקרה בדרכה...

  

   

"טונה"

   

    

4. 'אטרקציה תיירותית'

לאחרונה הודיעה עיריית תל-אביב כי בכוונתה לעודד תעשייה של כרכרות רתומות לסוסים, כאטרקציה לתיירים. ערים בכל העולם כבר אסרו על התעשייה או מנעו את הקמתה, כיוון שהן נוכחו לדעת כי היא גורמת לתאונות מחרידות, לסבל רב לסוסים, למפגעי ריח ולפקקים.

גל חום ציבורי? בסוף שנות השמונים התמוטטה בניו-יורק הסוסה "ווייטי", בת שמונה מסוג גלדינג, בעקבות גל חום כבד. שוטרים איכפתיים התיזו עליה מים, וטרינרית העניקה לה טיפול מסור ולבסוף היא חזרה לעמוד על הרגליים ולעבוד בעבודה מפרכת. המזל הטוב יחסית של "ווייטי" לא שיחק ל"מיסטי", סוסה נוספת שהועבדה בסחיבת משאות באותה תקופה. היא מתה מתשישות באותו גל חום.
 
מקרים כגון אלה אינם נחלת העבר. הם חלק מהמציאות היומיומית של הסוסים הרתומים לכרכרות עמוסות תיירים. בספטמבר 06', סוסה ששמה ג'ולייט התמוטטה בסנטרל פארק בניו-יורק והוצלפה שוב ושוב ע"י הנהג. קהל זועם הזמין משטרה והמכות פסקו, אך הן המשיכו מיד לאחר שהשוטרים עזבו את המקום. ג'ולייט מתה למחרת בבוקר.
 
מקרים אלו זכו לתשומת לב תקשורתית, אך למרות זאת לא הרבה השתנה עבור 1,000-2,000 סוסים ברחבי ארה"ב המאולצים לעבוד בסחיבת כרכרות, ועבור אין-ספור סוסים המועבדים בשאר העולם. ברוב הערים לא קיימים חוקים לגבי תנאי העבדת הסוסים, ובאלו בהן קיימים חוקים, הם נאכפים רק לעיתים רחוקות. כתבה זו מתמקדת במאבקים נגד התעללות בסוסים המשמשים לסחיבת כרכרות לתיירים. ניצול סוסים וחמורים בסחיבה של משאות לצורך מכירת והובלת ציוד ("אלטעזאכן") פחות נפוצה במקומות עליהם נדווח.
  

סוס כרכרה בניו-יורק (צילום: סוזן בראנדט, רשיונל אנימל)

יום עבודה ארוך, צליעות והתעללות. הסוסים הרתומים לכרכרות נראים מטופחים ושבעים, אך חייהם רחוקים מלהיות חיי פינוק ומותרות. בשגרה, הם מועבדים לאורך שעות ארוכות, כ-12 שעות ביום. בתקנות "רווחה" שעלו כהצעה בארה"ב, הומלץ לקצר את יום העבודה ל- 10 שעות. המאמץ הרב של הסוסים מביא לבעיות בריאותיות ברגליים המתישות אותם וגורמות לצליעה. גם התדרדרות במצב כפות הרגליים היא בלתי נמנעת. ד"ר הולי שיבר, וטרינרית אמריקנית בעלת שם בתחום רווחת הסוסים, מספרת כי "תופעה זו מגיעה לממדים עצומים כל-כך בגלל נהגי הכרכרות, שאינם יודעים ואינם מתורגלים בזיהוי של צליעה, או שאינם מוכנים לעמוד בהפסד הכספי שבמתן מנוחה לסוס לכמה ימים".
 
חם! גם מזג האוויר הוא קטלני לעתים לסוסים עובדים. בקיץ סובלים הסוסים מהתייבשות והם עלולים למות אחרי כמה שעות עבודה. ישנן ערים בהן קיים איסור על נסיעה בכרכרה כאשר הטמפרטורה מגיעה לגובה מסוים, אך איסור זה אינו מהווה פתרון אמיתי למצב הקשה של הסוסים שכן האיסור מתייחס לטמפרטורה בהתאם לתחזית ולא לפי המצב בפועל. לעתים רבות, הטמפרטורות נוסקות לגבהים אחרים מאשר אלו שנחזו מראש.
 
סביבה עירונית: מזוהמת, מסוכנת ומפחידה. בהליכתם בעיר, סוסי כרכרה נמצאים בצמידות לצינורות הפליטה של המכוניות, הם נושמים את העשן וניזוקים. על פי ד"ר שיבר, "לא יכולה להיות שום דרך שבה סביבה עירונית יכולה לשמש כסביבת עבודה הומאנית לסוסים". העיר טומנת סכנה נוספת לסוסים, והיא תאונות. לפני זמן מה, נפטרה סוסה לאחר שדרכה על מכסה של פתח תשתית בכביש והתחשמלה. עובר אורח סיפר כי "היא הייתה בחיים למשך כמה דקות אחרי שהיא ספגה את ההלם". סוס אחר שסחב כרכרה בניו-יורק מת לאחר שמעד והסתבך בתוך הרתמה שלו. כפי שהעידה אנג'י פיפר, לשעבר נהגת כרכרה, "בגלל שסוס רואה בשחור-לבן ובדו-מימד, כל דבר יכול להבהיל אותו. פיר ביוב סגור יכול, למשל, להיראות פתוח והדבר יפחיד אותו".
 
אל תשליכני לעת זקנה? סוסים אינם זוכים ל"פרישה הוגנת" בשלהי חייהם הקשים. ה'פרס' לסוסים שהפכו להיות עייפים, זקנים ו"משומשים" מדי מכדי להמשיך ולסחוב את הכרכרה ברחבי העיר, הוא לעיתים קרובות "טיול לבית המטבחיים". עלות החזקת סוסים תשושים גבוהה, וכמובן שמשתלם הרבה יותר למכור אותם במכירות פומביות. במכירות משתתפים אלה המכונים 'קונים-הורגים' (killer buyers) שרוכשים את הסוסים עבור שחיטה, שלאחרונה הפכה לא חוקית בארה"ב, והועברה ברובה למקסיקו. משחטה אחת חזרה לאחרונה לעבוד באופן זמני בתוך ארה"ב, בהוראת בית משפט.
 
גם בני אדם נפגעים: תאונות. צפירת מכונית עלולה לגרום לסוס להתקפי היסטריה, תוך שהוא מסכן את עצמו, את הנוסעים על גבו ואת שאר המכוניות. בחודש שעבר אירעה בשיקגו התנגשות בין סוס מבוהל, שהחל לרוץ במורד הרחוב, ופגע במהלך מנוסתו בנהג מונית ובנוסעים. "ראו שהסוס היה מבוהל למוות", סיפרו עוברי אורח לעיתון. התאונה הסתיימה בשיסוף רגליו של הסוס ובאשפוז נהג המונית. ב- 2006 נפגעו שלושה אנשים באורח קשה בהתנגשויות עם כרכרות. במישיגן מת ילד בן 4 משנפל מכרכרה ונדרס על ידה, לאחר שהסוס נבהל ממכונית שעברה במקום והחל לדהור בפראות עם הכרכרה.

 


אלכסיס סטיוארט
(צילום: לורנזו בוילקווה, אי פי)

  

התאונות ידועות מראש! ידוע שסבלם של סוסי הכרכרה לא מסתכם רק בתאונות, אלא מתרחש גם במסגרת השגרה היומיומית. אבל התאונות משמשות עבור פעילים לזכויות בעלי-חיים "תירוץ" להכניס את הנושא לתקשורת והן לרוב זוכות לסיקור. אלכסיס סטיוארט היא בתה של מרתה סטוארט, כוהנת תכניות משק-הבית בארה"ב, וגם כוכבת בזכות עצמה בתכנית הריאליטי "המתמחה". לאחר התאונה שהתרחשה בחודש שעבר בניו-יורק, כתבה אלכסיס מכתב לראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, במטרה לשכנע אותו לאסור על השימוש בסוסים הרתומים לכרכרות בעיר. המכתב נשלח מטעם PETA (אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים) והוא עורר עניין בתקשורת גם בשל ההיסטוריה של משפחת סטיוארט עם הארגון, על רקע החשד שעלה בעבר, והתברר כמוטעה, שמרתה האם לובשת בגדים מפרוות בעלי-חיים.

  

מתארגנים בניו-יורק. הקואליציה לאיסור על כרכרות רתומות לסוסים הוקמה ב- 2006, בתגובה לתאונה מחרידה שארעה בניו-יורק. ב- 2.1.06 מחץ סוס רתום לכרכרה מכונית ונפצע קשה עקב כך, לאחר שנבהל ודהר ברחבי העיר. את התאונה סיים כשרגליו האחוריות על גג המכונית וראשו על האדמה. לאחר מכן הוא הומת בזריקה. הוא היה רק בן חמש שנים, והועבד בעיר רק מספר חודשים. הנהג נפצע קשה ונלקח לביה"ח יחד עם שני הנוסעים במונית. 39 ארגונים לוקחים חלק בקואליציה, ביניהם Animal Aid, התארגנות קתולית לזכויות בע"ח, ארגונים לרווחת סוסים, להגנה על חיות בר ואפילו של חובבי ציפורים, וכמובן PETA וארגונים אחרים לזכויות בעלי-חיים.
 
מנסים להביא לאיסור גורף. בהצעת החוק שהעלתה הקואליציה מוצע "לאסור שימוש מסחרי ברכבים הנגררים ע"י סוסים בדרכים ציבוריות או כל שטח עירוני אחר בעיר ניו-יורק". לנהגי הכרכרות ניתנת תקופה של שנתיים לסגור את התעשייה, על-מנת למצוא פרנסה אחרת. פרק זמן זה אמור לאפשר גם מציאת בתים ומקלטים לסוסים שניצולם יופסק. בקואליציה מעריכים כי למרות זאת יישלח חלק גדול מהסוסים למכירות פומביות ומשם למשחטות. הטענה היא כי עבור חלק מהסוסים, הדבר היה מתרחש בכל מקרה בזמן "פרישתם" מהתעשייה. הקואליציה עורכת מבצעי החתמה על עצומה שמטרתה ללחוץ על מועצת העיר לאמץ את הצעת החוק. על העצומה חתמו עד כה מעל 5000 אנשים. בחודש שעבר הפגינה הקואליציה בעיריית ניו-יורק. בארגון PETA ממליצים לפעילים שבעירם קיימת תעשיה כזו, לפנות לתיירים המחכים ל"סיבוב" ולשכנע אותם לוותר על ה'תענוג'.
 
איטליה: מפחיתים מהסבל. יוזמת ארגונים הפועלים למען זכויות בעלי החיים הביאה לכך שב- 22.1.2006 קבעה עיריית רומא תקנה האוסרת על שימוש בסוסים וחמורים בשעות 13:00-16:00 בימי הקיץ. זאת במטרה להגן על בעלי החיים מפני החום הכבד. נהגי הכרכרות מחו עם סוסיהם במרכז ההיסטורי של רומא נגד התקנה, וטענו כי שעות אלה הן העמוסות ביותר בעונה העסוקה בה מופקים מרבית הרווחים, ושהתקנה תפגע בהם קשות. העירייה החליטה לתת לנהגי הכרכרות הארכה זמנית לשימוש בסוסים בשעות החום וקבעה כי יתקיימו שיחות בין הצדדים במטרה ליישב את העניין.
 
כרתים וברמודה: תאונות מבהילות גורמות לשלטונות לחשוב. בנמל כרתים שבים התיכון ארעה ביולי 2006 תאונה מחרידה, במהלכה טבע סוס וחמישה אנשים נמשו מהים וניצלו. בעקבות התאונה הטילה העירייה איסור על כניסת כרכרות סוסים לנמל. נהגי הכרכרות לא עמדו מנגד, הם פתחו בשביתת רעב והפגינו, וכך חזרה בה העירייה מהאיסור עוד באותו שבוע. באי ברמודה שבאוקיינוס האטלנטי דווח כי השלטונות שוקלים לאסור על קיומן של כרכרות סוסים בתחום האי, וזאת בשל תאונה שנגרמה כאשר שני סוסים מבוהלים ברחו עם הכרכרות שלהם. בתאונה נפצעו אנשים רבים, חלקם באורח קשה.
 
וישנן גם ערים שבהן כבר קיים איסור על השימוש בכרכרות: ברחבי ארה"ב: במדינת פלורידה אסרו על שימוש בכרכרות בערים קנת' סיטי, קיי ווסט, דיפרילד ביץ', פאלם ביץ', פנמה סיטי ביץ', פומפנו ביץ' וטרז'ר איילנד. במדינת מיסיסיפי מגנים באותו אופן על הסוסים בעיר בילוקסי. במדינת נבאדה קיים איסור על ניצול הסוסים לצורך כרכרות עמוסות תיירים בערים לאס וגאס ורינו. במדינת ניו מקסיקו האיסור קיים בעיר סנטה פה, במדינת ניו ג'רזי בעיר קמדן, ובקרוליינה הדרומית אסרו על ההתעללות במרכז הקניות "ברודווי אט דה ביץ'" הממקום בעיר מירטל ביץ'. במדינות נוספות אסרו את השימוש בסוסים למטרות ה'אטרקציה התיירותית' בערים המרכזיות: באנגליה הדבר נאסר בלונדון ובאוקספורד, בצרפת האיסור קיים בבירה פריז, עיריית בייג'ין שבסין אסרה על השימוש בסוסים הרתומים לכרכרות ובקנדה הדבר נאסר בטורונטו.
 
ובארץ, התופעה של סוסים הרתומים לכרכרות של תיירים טרם הפכה פופולארית, אך יוזמת העירייה בנושא, אם תקרום עור וגידים, מחייבת פעילות מחאה.

   

   

    

 עמותת הכל חי
 

 לגליונות הקודמים של "חדשות הכל חי"

 

אתר באינטרנט:

 

www.hakolchai.org

 

דואר אלקטרוני:

 

info@hakolchai.org

 

טלפון:

 

03 6243242

 

פקס:

 

03 6241640

 

דואר:

 

הכל חי, ת"ד 51858, תל אביב 67214, ישראל