הכל חי דף הבית

הרשם כאן לקבלת המגזין באופן קבוע לדואר האלקטרוני

כתובת דואר אלקטרוני:  

   

גיליון אוקטובר 2007
 

 

לפניכם גיליון מס' 9 של מגזין האינטרנט החודשי של עמותת הכל חי. קריאה נעימה!

בגיליון זה:

1. חדשות וקריאות לפעולה
2. הציבור נגד מרוצי סוסים
3. סופרת חיות
4. 'אופנה חמה'

   

1. חדשות וקריאות לפעולה

  • התקשורת דנה במרוצי סוסים. מאבקה הנמרץ של הכל חי בתכנית להכניס מרוצי סוסים לישראל, כמו גם מאבקם של ארגונים אחרים ברחבי העולם בתעשייה האכזרית, הביאו להעלאת נושא מרוצי הסוסים לדיון בתקשורת בחודש החולף.
     
    כתבה בנושא מרוצי סוסים, העוסקת בין היתר בהתנגדות של הכל חי ושל ארגונים שונים ברחבי העולם לתעשיית המרוצים ובסיבות להתנגדות זו, התפרסמה ביום 25.9.07 בעיתון "הארץ".
     
    בו בזמן, נחשף בתקשורת הבריטית טפח מההתעללות הקשה הטבועה בתעשיית מרוצי הסוסים בבריטניה, בעקבות חקירה סמויה שקיים ארגון Animal Aid הבריטי. הארגון צילם בסתר בתי מטבחיים בהם נשחטים סוסי מרוץ בריאים לחלוטין, שנשלחו למותם בעקבות הישגיהם הנמוכים במרוצים.
     
    לפרטי החשיפה החשובה, לתמונות ולסרטונים.
     
  • פעילות הסברה בחול המועד סוכות. במהלך חול המועד סוכות, קיימנו שתי פעילויות חשובות, במסגרת המאבק בתכנית להכניס מרוצי סוסים למטרות הימורים לארץ. במסגרת אירוע "הסוסיאדה" בעפולה, שנערך ביום שני, 1.10.07, בחול המועד סוכות, התקיימו מרוצי סוסים, רכיבה על פונים ופעילויות שונות הקשורות בסוסים. הכל חי, שמתנגדת לאירועים המציגים מרוצי סוסים כפעילות מהנה לכל המשפחה, ערכה פעילות הסברה נגד תעשיית מרוצי הסוסים. החל מהשעה 11:00 קידמו פעילי העמותה את פניהם של באי האירוע, שוחחו עימם ושכנעו אותם שלא לקחת חלק בתעשייה בידורית-לכאורה, שההתעללות בבעלי חיים טבועה בה. הפעילים הציגו בפני אורחי האירוע מחקרים רבים ומידע מקיף מרחבי העולם והסבירו מדוע אין לפתח תעשייה של מרוצי סוסים בארץ. תוצאות פעילות ההסברה היו מרשימות ביותר. רבים מבאי האירוע נחשפו לנתונים וחלקם התייחס למידע באופן מעמיק. מבין אלו, היו שהחליטו לשנות תוכניותיהם ולוותר על ההשתתפות באירוע. מסתמן כי המאבק הציבורי במרוצי סוסים נושא פרי: באירוע המרוצים הייתה נוכחות דלה ביותר של אנשים ונדמה כי המגמה של מארגני אירועי הסוסים היא לקיים אירועים קטנים יותר ויותר.
     
    למחרת, ביום 2.10.07, התקיימה בשעות הצהריים משמרת מחאה במרכז תל אביב נגד מרוצי סוסים. עוברי אורח התוודעו לקיומו של מאבק בתעשיית המרוצים ונחשפו לזוועות האינהרנטיות לתעשייה זו. אוהבי בעלי חיים רבים אף הודיעו על הצטרפותם למאבק באופן פעיל.
       
    בתקופה הקרובה תתקיימנה משמרות מחאה בתל אביב, בצומת הרחובות המלך ג'ורג' ושד' בן-ציון, בימי חמישי 18.10.07 ו- 1.11.07, בשעה 16:00 (שימו לב: השעה הוקדמה!).
     
    פעילים המעוניינים לקחת חלק בהסברה, שמהווה חלק חשוב ומרכזי במאבק בתעשיית מרוצי הסוסים, מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון במשרד 03 6243242 , או בטלפון של אשרה, 054 2288496.
      
  • דיון בבית המשפט נגד מרוצי סוסים. בעקבות צירוף משיבים נוספים לעתירה של הכל חי הוחלט על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת לדחות את מועד הדיון בהתנגדות לתכנית להקים היפודרום בגלבוע ליום שני, ה-22.10.07.
     
    פעילים המעוניינים להגיע לדיון בבית המשפט בנצרת מוזמנים לפנות להכל חי בטל': 03 6243242  

  • עזרו לסוסים ולחמורים למצוא בית חם! הכל חי פועלת להחרמת סוסים וחמורים המוחזקים ללא רישיון ו/או בתנאים קשים. סוסים וחמורים רבים זקוקים לבתים חמים עם תנאים נאותים, גם אם באופן זמני. אם יש באפשרותכם/ן לעזור, אנא צרו עמנו קשר בטל': 03 6243242 או בדוא"ל.
     

 
  • הצטרפו להכל חי! פעילות העמותה תלויה במידה רבה בתרומות. אם ברצונכם/ן להצטרף כחברים/ות או להעניק תרומה חד-פעמית, לחצו כאן או התקשרו אלינו בטל' 03 6243242.

 

לראש הדף

   

2. הציבור נגד מרוצי סוסים

 
גם החודש הסבירו פעילי הכל חי לציבור מדוע יש להיאבק בתכנית להכניס מרוצי סוסים לארץ. רבים חתמו על העצומה והצטרפו לפעילות. גם חברי כנסת ואמנים נרתמו למאבק.
 
מסבירים ומשכנעים. החודש התקיימו משמרות מחאה ודוכני הסברה נגד התכנית להכניס מרוצי סוסים לישראל. המשמרות התקיימו ב- 6.9.07 וב- 20.9.07 במרכז העיר תל אביב. במהלך המשמרות, חתמו על העצומה נגד מרוצי סוסים מאות אנשים, וביניהם גם השחקן שי אביבי. נועם יובל, סטודנט המתגורר בישוב כפר ויתקין, חתם על העצומה, וסיפר מדוע הוא מתנגד למרוצי סוסים: "אני אוהב סוסים, נמצא בקרבתם בכל הזדמנות, אבל לא במסגרת פעילויות שמנצלות אותם למטרות רווח. השתתפות בתעשיית מרוצי סוסים היא לחלוטין לא קשורה לאהבת סוסים, וכל מי שאומר שהוא משתתף במרוצים כי הוא אוהב סוסים אינו יודע מהי אהבת בעל חיים".
 

 

ח"כים נרתמים למען הסוסים. במסגרת הפעילות הציבורית נגד מרוצי סוסים נערכה גם פעילות לובי ענפה בכנסת. על העצומה נגד מרוצי סוסים חתמו עד כה שישה עשר חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית. אל חברי סיעת מר"צ ואל יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ מיכאל מלכיאור, שחתמו על העצומה זה מכבר, הצטרפו שורה ארוכה של חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית המזדהים עם המאבק נגד התכנית להכניס מרוצי סוסים לישראל.
 
על החותמים נמנים חברי סיעת המפד"ל זבולון אורלב, אורי אריאל ויצחק לוי, חברי סיעת חד"ש חנא סוויד ודב חנין (שגם הגיש שאילתה לשר החקלאות בנושא התכנית להכניס מרוצי סוסים לארץ), חברי סיעת יהדות התורה משה גפני ומאיר פרוש, וכן ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) וח"כ אחמד טיבי (רע"מ – תע"ל). עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, לאחר תום החגים, אנו עתידים להיפגש עם חברי כנסת נוספים ולהסביר להם מדוע כוונת הממשלה לאשר הכנסת מרוצי סוסים למטרות הימורים לארץ היא אכזרית ומיותרת ולצרף אותם למאבק נגדה.
    

לראש הדף

   

3. סופרת חיות

 
בגיליונות האחרונים הבאנו ראיון בהמשכים עם הסופרת המוערכת סוזן אדם, פעילת הכל חי, על פעילותה למען חתולי רחוב וסקרנו את המקום המיוחד שניתן לבעלי-החיים בספריה. בכתבה זו מובא המשך הראיון, ובו מספרת אדם לעומר גינזבורג על יחסה לבעלי-חיים בחיים בכלל, ובספריה בפרט.
 

לאחר שסיפרה על התגייסותה למען חתולי הרחוב ולאחר שהצבענו על המקום הנרחב שהיא מקדישה לבעלי-החיים בספריה, סוזן אדם מדברת על דעותיה בנוגע לזכויות בעלי-חיים, ומשיבה לשאלה מדוע היא מכניסה דמויות של בעלי-חיים לספריה.

 

האם המקום שבעלי-החיים תופסים בספרייך נובע מזליגה של עצמך לתוך הדמויות, או שמא את מכניסה אותם ב"דלת האחורית" מתוך כוונה לעורר מודעות לנושאים החשובים לך?
 
"אני לא מתכננת או מכוונת. מסתבר שזאת הכתיבה הטבעית שלי. בעלי חיים, הדאגה להם והטיפול בהם, הם חלק בלתי נפרד מההוויה שלי כאדם. בעלי החיים מופיעים בסיפורים שלי כמו בחיי היומיומיים לכן אני גם כותבת אותם בהקשרים של תיאורי המציאות; במקום שיש בו בני אדם יופיעו גם בעלי חיים ואני מסבה את המבט ואת תשומת הלב לאינטראקציה שנוצרת. זה מעניין, מצחיק, אנושי, לעיתים קרובות כואב, ובעיקר מאיר את הנושאים והדמויות האנושיות שאני חוקרת בכתיבתי. שזירת קורותיהם והתנהגותם של בעלי חיים בכתיבתי מאפשרת לי גם לכתוב איזושהי 'אמת' אוביקטיבית, להציג תמונה: הנה, כך זה נראה. אולי זאת הדלת האחורית שאני פותחת ומבקשת מהקורא להציץ, לראות, לנקוט עמדה, לעשות".
 
לגבי בית המטבחיים בספרך "כביסה": פול מקרטני אמר ש"אם לבתי המטבחיים היו קירות זכוכית, כל העולם היה צמחוני". האם המטרה שלך היתה 'ליצור את קירות הזכוכית' הללו, או שמא הכוונה היתה יותר ספרותית, כחלק מעיצוב העלילה והדמויות?
 
"בית המטבחיים ב"כביסה" מופיע יותר כדימוי; הניסיון שלי להתמודד עם נושא השואה. ילדה קטנה נמצאת במקום שאסור לילדים להיות בו. היא רואה את מראות השחיטה, את מה שלילדים אסור לראות. את הזוועה שהיא חווה, את חוסר האונים שלה ואת העובדה שאיש לא בא להציל אותה, אני מקבילה לרוע בהתגלמותו שצץ בעולם בדמות השואה ושלא ניתן להסביר אותו כמו שלא ניתן להסביר לילדה הקטנה מה שמתרחש בבית המטבחיים ובמפעלי הייצור של התוצרים, השכנים לו".
 

 

מה את חושבת על ייצוג בעלי-החיים בספרות? האם ישנה התייחסות לבעלי-חיים כ'עומדים בעיני עצמם'?
 
"אה, יש המון. הספרות שופעת תיאור וייצוג של בעלי-חיים כמובילי עלילה ובעיקר כחלק מההוויה האנושית. יש אין ספור דוגמאות נפלאות/קשות של התייחסות סופרים לבעלי-חיים. אחד מהספרים המרגשים שקראתי הוא ספרו של רומן גארי "כלב לבן" המתאר את קורותיו של כלב אחד בארה"ב שאומן על-ידי גזענים לבנים לתקוף בני-אדם שחורים. בקו מקביל לביקורת על האמירות הגזעניות האידיאולוגיות המזוויעות שהקורא נחשף אליהם, הרומן עוקב אחר התנהלותו חסרת האונים של הכלב המאולף הנאמן לבעליו (בתמימותו) ואחר "חווית התיקון" שהסופר מזמן לכלב מתוך חמלה רבה ורצון להחזיר את אמונו של הכלב בבני אדם כיצורים חיוביים. ומנגד, ברוח חיובית ומצחיקה, אפשר למצוא ב"בינת השכוי" המופתי והמקסים של אביגדור דגן, סיפור על תרנגול מופלא וחכם המשמש כידיד וחבר לשיחות נפש עם המספר. ויש כמובן עוד ועוד".
 

 

האם את מרגישה שלספרות פרוזאית יכולה להיות השפעה על הרגלים, מעשים ודעות של בני-אדם ביחס לבעלי-חיים, ובכלל?
 
"כשלבעלי-החיים ניתנת ההזדמנות "לככב" בקדמת במת הסיפור, הקורא הרגיש וודאי שם לב ומושפע מקטעים שנוגעים. לפעמים יש לי הרגשה שזה קצת בבחינת לשכנע את המשוכנעים. אינני יודעת אם הספרות יכולה לחולל מהפך ממשי בהשקפות עולם ולתקן מנהגים או אמונות בהקשר לבעלי-חיים והחיים בכלל, לפחות אני לא יודעת על סיפור שפעל בטווח כה נרחב. הספרות מציגה תמונה שיכולה בהחלט לגרות את התודעה ולהביא למודעות כלשהי. אבל, הרי על כל אפשרות שייכתב על גור חתולים שחור ושיהיה חמוד וידידותי ככל שיהיה נכתבים אין ספור סיפורים הפוכים המשמרים את דמותו של החתול השחור כייצור הבא מהאופל. הנה למשל, החתול היה אל נערץ ומכובד במצרים העתיקה, סגדו לו, ובעולם המודרני, מציירים את החתולים כישות בלתי נפרדת מפחי אשפה, זנוחה ולכלוך. אני מכירה כמה אנשים שצריכים יותר ממילים בתוך סיפור כדי שיחזירו אל תודעתם את כבודו האבוד של חתול רחוב".
 
האם כשאת מזכירה את בעלי-החיים והפגיעה בהם בספרייך, את מתמודדת עם חששות שהספר יתקבל כתעמולתי, או שהתעמולה תגבר על הפרוזה? ואם כן, כיצד את מתמודדת אתם?
 
"כפי שאמרתי, זאת הכתיבה הטבעית שלי, אני כותבת על בעלי חיים כמו שאני מדברת עליהם ונוגעת בהם במציאות; מתוך אהבה רבה, דאגה וחמלה. כתיבתי חפה משיפוטיות. גם כשהסצנה שאני מתארת קשה, אני לא באה אל התמונה כמבקרת: זה בסדר, זה לא בסדר. אני מראה תמונה. הגיבורים הספרותיים שלי בדרך כלל אוהבים בעלי חיים ונוצרים קשרים מיוחדים ביניהם. אני מאפשרת לדמויות שלי לטפל, להפגין אהבה ולהראות את הקשר המיוחד שיכול להיווצר בין בעלי חיים לאדם. אין תעמולה בכתיבה שלי, וכמו במציאות אני מכבדת דעתו ורצונו של כל אדם, אם כי אני כמובן מנסה להסביר ולשנות עמדות פוגעניות או לתקן במידה את הבורות שאנשים לפעמים מפגינים בכל הקשור לידוע להם על בעלי חיים".
 
האם כתיבתך על בעלי חיים שונים הושפעה מחוויות מסוימות שעברת בעצמך?
למשל, סוס העבודה שמצא מפלט (ע"י אניקו, ב"אמא של ג'ניס"), הרג הכלבים (בוקי, הכלב של אילן, ב'מיה מיה'), העורבים ("כביסה"), הכלב הקשור (במשפחה אצלה עבד בעלה של אילדיקו, ב"כביסה"), בית המטבחיים ("כביסה"), המפגש עם הציידים ועוד?

 
"הסוס ב"אמא של ג'ניס" הוא סוס שחי אולי עד עצם היום הזה בפינת הליטוף באחד מקיבוצי הדרום. סוס אמיתי שהיה רתום לעגלה עמוסה אבטיחים שאמא שלי ז"ל הצילה ככתוב בסיפור. העורב ב"כביסה" היה גוזל שאחי ואני מצאנו, ובלי לדעת החתמנו, והוא חי אתנו שנים עד שאחד מהשכנים כנראה "העלים" אותו ככתוב בסיפור. ומי לא ראה פעם כלב קשור בחצר, שמתחנן שישחררו אותו או שלפחות מישהו יבוא ללטף אותו? וכל מי שאי פעם חי בצפון ארצנו, יודע ושומע על צייד חזירי הבר (בעיקר גורים) ודורבנים וכל מה שזז וחי שם, כולל פיזור רעל לחיסול כלבים שמסתובבים ליד חדר האוכל גם אם צוואריהם עטורים קולרים ודסקיות זיהוי. חיי רצופים במפגשים נהדרים/קשים מנשוא, עם בעלי חיים. אלה הם גם החומרים שמהווים חלק בלתי נפרד ממקורות ההשראה בכתיבתי".
 
אילדיקו ב"כביסה" בוחרת להיות צמחונית בהשפעת בית-המטבחיים. היום, חלק גדול מהצמחונים בוחרים להחרים מוצרים מהחי גם ובעיקר בגלל היחס לו זוכים בעלי-החיים במשך כל חייהם. מה היחס שלך לגידול תעשייתי של בעלי-חיים לצרכי מזון (בשר, ביצים, חלב) ולבוש (עור, פרווה, צמר)?
 
"אני רואה בתעשיית גידול בעלי-חיים לצרכי מזון - עובדה. זה לא יעלם לעולם. מאז ומעולם אכלנו בשר וצרכנו מוצרים מהחי. אני רואה את הבעיה הקשה ביותר בעיקר בצורת הגידול, התנאים והניצול האכזרי של בעלי החיים. כאן אפשר וצריך לעשות עבודה רבה. זה עניין של מודעות, ואני רואה התקדמות, איטית, אבל מתקדם משהו. שנהב, פרוות, עור תנין כמעט ולא נמצא כבר בשווקים. המדפים מתמלאים אט אט במוצרים המצביעים על כך שהצרכן מתחיל להיות ער ובררן לגבי מה שבא אל פיו. ביצי חופש, בקרוב תרנגולות חופש... יש תקווה, ותודה לערוץ 8 שמביא לתודעת הציבור סרטים המתארים את התהליך שעובר על בעל החיים האומלל מרגע לידתו ועד שהוא הופך לנתח בשר על שולחננו (הכוונה לסרט "לחם יומנו", ע.ג.). הייתי אומרת בנקודה זו שבל נשכח שישנם גם בני אנוש לא מעטים בעולם שזקוקים להגנה ולהצלה מציפורני החברה המודרנית הנצלנית שלעיתים קוצבת את הערכים על פי פעימת השעון שקוצב את תחשיבי העלויות והרווח, בעיקר הרווח. מה נאמר על עבדות ילדים וניצול מחפיר של נשים ליד פסי הייצור הזולים בסין? הכלכלה המודרנית הנשלטת על-ידי התאגידים הגדולים, בעלי ההון והכוח, שדוחקים אותנו וסוחטים אותנו, אם היינו יכולים לתקוע שם סיכה, לפוצץ את הבלון הענק של חמדנותם, כולנו היינו נושמים קצת לרווחה, בעלי החיים כמו גם אנחנו בני האדם".
 
מהו החזון שלך לגבי יחס החברה לבעלי-חיים?
 
"אני מאמינה בעבודת שטח. אני יוצאת ועושה מה שביכולתי. בעזרת החזון בלבד עוד לא הצלחתי להציל אף חתול. אני מתמקדת עכשיו בחתולי הרחוב. חתולי רחוב צריך לעקר/לסרס, לדאוג לפינות האכלה, למים טריים ולמזון. זה כואב עד כמה שזה פשוט ובאותה מידה כמה שזה נראה לפעמים בלתי אפשרי. העבודה הסיזיפית בשטח, מלווה בהרבה ייאוש וחוסר אונים. על כל חתול 'מטופל' נולדים עשרה גורים במצוקה. על כל קבוצת חתולים 'מסודרים', קבוצה אחרת נרדפת על-ידי שכנים זועמים או ילדים חסרי מודעות. באידיאל, הייתי רוצה שכל רשות עירונית תקציב כמה גרושים לעניין הטיפול בחתולי הרחוב, שזה יהיה מתפקידו של הוטרינר העירוני לסרס/לעקר, וחינם! בינתיים זה הכל מכיסנו הפרטי, עול קשה ומתסכל. אני מכירה הרבה מתנדבים שישמחו להביא את החתולים ולהמשיך לטפל בהם כשישובו לרחוב ויחיו בסימביוזה עם סביבתם ויהוו חלק מהנוף שישמר משהו מהטבעי. כמו שאני פועלת בכיוון, אני יודעת שיש המון אנשים שאיכפת להם והם מתנדבים ופועלים בכמה ערוצים וכל הערכתי נתונה למאמציהם".
 
האם יש נושאים נוספים שאת מעוניינת לדבר עליהם בהזדמנות זו: ניסויים בבעלי-חיים לצרכים שונים,גני חיות, קרקסים, צמחונות, מרוצי סוסים, שינויים תורשתיים אצל בעלי-חיים (כמו כלבים וחתולים) למטרות מסחריות, הרחקת בעלי-חיים "מזיקים", ועוד?
 
"הייתי יכולה לדבר על הניצול המיותר בהחלט, על כל העוולות והזוועות שנעשים לבעלי חיים, ותשובותיי לכל השאלות הקשות כתשובות כל אוהב בעלי חיים. הכל כואב ומקומם. אני עושה מה שביכולתי בתחום שהוא במעגל ההשפעה שלי, לוקחת אחריות ויוצאת לעשות. אני חושבת שאת ראשית הטיפול במגוון המצוקות אפשר להתחיל בהסברה, דרך המערכת החינוכית. ובכיוון הזה אני פועלת עכשיו. וכאן מדובר בנושאים שיש לעקור משורש. הרגלים, אמונות, אדישות וכו'. למשל: מתי כבר ימחקו את איורי דובי הקרקס ה"חמודים" מספרי הלימוד? מתי ילמדו הילדים שהסטריאוטיפ של חתלתול מלקלק חלב בסופו של דבר הורג את החתול בשלשולים? מתי ידעו ויפנימו כולם שכל גור חמוד גדל לאחריות של עשרים שנה? במערכת החינוכית - שם טמון הפוטנציאל האדיר; לעורר למודעות, ובגדול, לקרוא לדור הצעיר לקחת חלק פעיל ביצירת תמונת העתיד של בעלי החיים בטבע כמו במשקי הגידול. אני מאמינה בהסברה סבלנית נבונה וידידותית לאוזנם הרגישה של הילדים, בכוחם להביא את הבשורה ואת השינוי בתפיסות עולם, גם בעולמם של המבוגרים".
 
סוזן אדם, תודה רבה!
    

לראש הדף

 

4. אופנה חמה

 
תעשיית פרוות בעלי החיים חוזרת לאופנה, כך מכריזים כמה מהמעצבים המובילים בעולם. מי חשוף לסכנה ומה ניתן לעשות בשביל למנוע את ההתעללות.
 
סיכול ממוקד של תעשייה אכזרית. פעילים פורצים לתצוגות אופנה, בעלי חיים מחולצים בדרמטיות מחוות גידול ומשוחררים לחופשי, בחורות מפגינות בקור מקפיא כשהן בעירום מלא וקמפיינים של דוגמניות צמרת. כל אלה כבר הפכו לעניין שבשגרה במסגרת המאבק בתעשיית הפרוות.
 
פעילים מסורים פועלים ללא לאות להעלאת המודעות לסבלם של בעלי החיים בתעשיית הפרוות. ואכן, התחושה הכללית הרווחת בשנים האחרונות היא שהמאמצים נושאים פרי, שיש עליה במודעות לסבלם של בעלי החיים ובעקבות זאת מגמה של הפחתה בשימוש בפרוות. בעקבות הדיון הציבורי, הודיעו רשמית מספר מעצבים חשובים (קלווין קליין, ראלף לורן, טומי הילפיגר ועוד) כי לא יעשו עוד שימוש בפרוות בעלי חיים בעיצוביהם. גם נבחרי ציבור ישראלים נתנו דעתם לנושא לאחרונה עם העלאת הנושא על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי בהצעת חוק העוסקת בקוד הלבוש של חברי הכנסת.
 
נשמע טוב? מוקדם לשמוח. חורף 2008 בפתח, ומעצבי האופנה הגדולים בעולם (ארמני, גוצ'י, גוטייה ועוד) מבהירים: להיות "נכון פוליטית" זה כבר אאוט, הכיוון האופנתי הוא חזרה לפרוות. העיתונות העוסקת באופנה לא בזבזה רגע והיא כבר מדווחת בעליצות על "שובן של הפרוות" לבגדים ולמעילים, לנעליים ולאביזרים הנלווים.
 
מה בתפריט? בימים אלה במיוחד לא כדאי להיות ארנבת, שפן, מינק או עז. גם דביבונים, שועלים ובעלי חיים פרוותיים אחרים חשופים לסכנה מצד התעשייה האכזרית הזאת ברחבי העולם. אם תגיעו לסין, לעומת זאת, לא מומלץ להיקשר לכלבים ולחתולים. תעשיית פרוות הכלבים והחתולים בסין תופסת תאוצה חזקה, ואם אלה נתפסים ברשתותיהם של אנשי תעשיית הפרוות, סופם האכזרי קרוב. פרוות כלבים וחתולים מעטרות פריטי לבוש ומשווקות ברחבי העולם המערבי, מוסוות כפרוות בעל חיים אחר (מקורב פחות לאדם) כדי שרגשותיהם של הקונים המערביים לא ייפגעו והם חלילה יירתעו מקניית הפרווה.
 

 

חסרי ישע. מבלי להיכנס לתיאורים מפורטים ומזעזעים, וכאלה לא חסרים, בעלי החיים שנידונו לסבל בשל פרוותם היפה יסבלו מדרכי לכידה אלימות, מתנאים קשים בחוות גידול ומפשיטת פרוותם תוך כדי המתה אכזרית. גם בעלי חיים שלא "התברכו" בפרווה יפה חשופים לסכנה מצד תעשיית הפרוות, שכן בעלי חיים רבים נלכדים ומומתים ללא סיבה כאשר הם נופלים למלכודות שלא נועדו להם.
 
מה אפשר לעשות?

  1. הימנעו מלרכוש מוצרי פרווה. תווית המעידה על כך שמדובר ב"פרווה מלאכותית" היא לעתים שקרית.

  2. ספרו לכולם על התעשייה האכזרית של פרוות בעלי חיים. אנשים שלהם חיבה מיוחדת כלפי כלבים וחתולים צריכים לדעת שפרוותיהם הינן חלק בלתי מבוטל מתעשיית הפרוות ולא ניתן להבחין בין פרוות בעלי החיים השונים ללא בדיקת מעבדה מיוחדת.

  3. הפצירו במנהלי חנויות ביגוד, הנעלה ואביזרים נלווים לא למכור מוצרי פרווה.
 

לראש הדף

 

לגליונות הקודמים של "חדשות הכל חי"

 

עמותת הכל חי

 

אתר באינטרנט:

 

www.hakolchai.org

 

דואר אלקטרוני:

 

info@hakolchai.org

 

טלפון:

 

03 6243242

 

פקס:

 

03 6241640

 

דואר:

 

הכל חי, ת"ד 51858, תל אביב 67214, ישראל